עשיית מלאכה בחול המועד – שו”ת

הרב שמואל ברוך גנוט
ה' ניסן ה'תשע"א

האם מותר לעשות מלאכות בחול המועד כמו בימות החול?

בתשובה: ממש לא. ימי “חול המועד”, שהתורה הגדירה אותם בשם “מקראי קודש”, אסורים במלאכות רבות. חכמינו התירו רק חמש קטגוריות של מלאכות בימים אלו, והן:

1.      דבר האבד: מלאכות שאם לא נעשה אותם, נפסיד כסף או רוחניות (כמו כתיבת חידושי תורה), נחשבים ל”דבר האבד” המותר בחול המועד. אם מדובר בהפסד כספי מועט  (ולא בעסקה גדולה מאד,  שאז מותר לנו לבצע אותה), אסור לנו לעשות את המלאכות הללו.

2.      צרכי אוכל נפש: בקריטריון זה נכללות המלאכות הנצרכות להכנת אוכל ומשקה, רחצה ונקיון הגוף, בלי שום שינוי או בעיה. מותר לנו להכין אוכל בחול המועד, לבשל ולאפות, ואפילו לקצור ולטחון, בפרהסיה וגם בטרחה מרובה, אפילו אם יכולנו להכין את המזון קודם לחג.

3.      אדם שאין לו כסף לקנות אוכל בסיסי לחג ולחול המועד, יכול לעבוד בחול המועד, למרות שיכול למשכן כלים מביתו כדי לממן למשפחתו מזון ושתיה. וכן, מותר לנו להזמין פועל שאין לו מה לאכול במועד, כדי שיעבוד אצלנו ויתפרנס, גם אם יעשה בעבורנו מלאכות שאינן דחופות לנו.

4.      צרכי רבים: כאשר התפוצץ צינור ביוב ברחוב, בורות הניקוז התמלאו או מאגרי המים התקלקלו. כשישנו מפגע סביבתי או שאוטובוס שנועד להסעת הציבור התקלקל (ואין אוטובוסים אחרים, שיוכלו להחליפו על נקלה), מותר לתקן ולעבוד בחול המועד, גם במלאכות קשות, במלאכות הדורשות בעלי מקצוע והרבה טרחה ויזע וגם בפומבי, באמצע הרחוב. וכל זה מדובר כשהעבודות חשובות לצורך הציבור לחול המועד בעצמו.

5.      צרכי המועד במעשה הדיוט: כאשר אנו צריכים עבודות ומלאכות לחול המועד (אך לא מדובר באוכל ופרטיו או בכל הרשימה הקודמת) ואין בה טרחה גדולה ביותר, מותר לעשותה כשהיא “מעשה הדיוט”, שפירושו: מלאכה שכל אחד, ולא רק בעל המקצוע העוסק בכך יכול לעשותה, המלאכה אינה דורשת תשומת לב מיוחדת וידיים טובות וזהירות ואין צורך בידע מקצועי קודם בכדי לעשותה.

אלו הם הכללים שקבעו חז”ל ומלאכות שאינן נכללות בהגדרות ובפרטי הכללים הנ”ל אסורות בעשייה בחול המועד.

העושה מלאכה אסורה בחול המועד, על מה עבר?

תשובה: לפי חלק מהראשונים והפוסקים- עבר על איסור מהתורה, ולפי שאר הפוסקים עבר על איסור מדרבנן. ונכתבה עליו משנה מפורשת במסכת אבות: “כל המבזה את המועדות- אין לו חלק לעולם הבא”. אם זלזל במועד, בצורה הנחשבת מבחינת ההלכה ל”זלזול”, אין לו חלק לעולם הבא!

הברז בכיור החלבי במטבח התקלקל והפסיק לעבוד. אנו צריכים להזמין אינסטלטור לצורך התיקון. האם מותר לנו להזמינו?

תשובה: יש לכם ברזים בכיור הבשרי? יש לכם ברזים באמבטיה? אם כן, אסור להזמין אינסטלטור. השתמשו בברזים האחרים בבית. נכון, זה קשה ולא נעים, אך חול המועד אסור בכל מלאכה! (ראה בשו”ע תמקד, ב. בספר תורת המועד עמוד נ”ה ובספר שלמי תודה). כאשר ברז המים החל לדלוף במהלך החג או המועד ויש בכך משום “דבר האבד” של בזבוז המים והכסף, מותר להזמין אינסטלאטור לתקנו (שו”ת באר משה ח”ז כ”ב).

השירותים נסתם ולא הצלחנו לסדר את הסתימה בכוחות עצמנו, אפשר להזמין אינסטלטור?

תשובה: מותר, ודווקא כשאין שירותים נוסף בבית, שאז הדבר אסור, אלא אם כן המים עולים על גדותיהם וישנה צחנה וכדומה. (שמירת שבת כהלכתה ושו”ת באר משה שם. והם סברו שיש הבדל בין שירותים לברז. כנראה מפני שלא נעים ולא נהוג ללכת לשירותים אצל השכנים, וכן באמצע הלילה, וכדומה).

אני מכינה סירים עם אוכל לחג ולחול המועד, אך יתכן שיישאר לי אוכל גם לאסרו חג ולימים שאחרי פסח. האם אני צריכה להצטמצם ולחשבן בדיוק את הכמות הדרושה לחג?

תשובה: מותר להכין צרכי מזון לחג ולמועד כבימות החול, מבלי להצטמצם בכמות הנחוצה לנו במדויק (אלא אם כן נצטרך לטרוח יותר בהכנת כמות גדולה שאינה נצרכת לנו לימים קדושים אלה, אך אם הוספת תבשיל והכנת סיר מלא, תוסיף טעם טוב באוכל, הדבר מותר, גם אם בכוונתנו לאכול רק חלק מהסיר). -כל שכוונתנו לצורך המועד, אין צורך לצמצם ולשער את כמות המאכל המדויקת, ואם יישאר אוכל- אין בעיה. אך זה בלבד שלא יערים להכין יותר מהנחוץ, כדי להכין ולהשאיר אוכל גם לאחרי החג (כדי שיהיה זמן לנסוע לטיול באסרו חג…)

אני משתמשת בכלים החדשים שקניתי רק כשבאים אורחים. כעת השתמשנו בהם בארוחה החגיגית שהכנו לאורחים, ולא יבואו אלינו אורחים יותר בכל החג. האם מותר לי להדיח את הצלחות, למרות שלא אשתמש בהם שוב בחג ובמועד הזה?

תשובה: אם רגילים אצלכם בבית לשטוף תמיד כלים ולא להשאיר ערימות צלחות מלוכלכות, הורה הגרש”ז אוירבך זצ”ל, שמסתבר שמותר להדיחם, גם אם לא תשתמשו בהם יותר במשך החג. “אולם צריך עיון במי שסוגר את ביתו והולך להורים, לימים האחרונים של החג, האם מותר לו לסדר ולברור כל דבר במקומו, מפני שבורר וטורח בחג לצורך שלאחר החג”, עכ”ד הגרש”ז אוירבך זצוק”ל.

מותר לילדים לצייר ולקשקש  ולכתוב להנאתם לצרכי ‘עבודות היצירה’ שלהם? מותר לשתף אותם ב’סדנת יצירה’, הפועלת בכל מיני מקומות במסגרות טיולי חול המועד?

תשובה: מותר לילדים לכתוב ולצייר כאוות נפשם, ואם יש צורך- מותר גם לנו, ההורים, לסייע להם בצביעתם וכתיבתם, שנועדה לשעשוע ולמשחק, כיון שזה צורך המועד שלהם. (ס’ חול המועד כהלכתו בשם מרן הגאון רבי משה פינשטיין זצ”ל)

המקרר התקלקל באמצע החג. מותר לנו להזמין טכנאי?

תשובה: מותר, אפילו אם המקרר התקלקל לפני החג ולא היתה לנו אפשרות לתקנו עד חול המועד, כיוון שהמקרר מכשיר ושומר על האוכל שבו. ומותר גם אם באפשרותנו להעביר את המאכלים שבמקרר לשכנינו החביבים. אך אסור, למשל, לתקן במעשה אומן את משטח השיש במטבח, גם אם הוא נשבר בחול המועד, שהרי השיש אינו מכשיר את האוכל לאכילה, כפי שהמקרר מכשירו.

שמעתי שישנם כאלו שמכינים נייר טואלט חתוך לפני החג, לכל משך החג וחול המועד. האם אכן כך צריך לנהוג?

תשובה: המחמירים הללו (וביניהם מורי ורבי מרן הגר”ח קניבסקי שליט”א) אינם מחמירים  כאן סתם. (ואלו דברי מרן החזון איש זצ”ל: “מפני שהעם מזלזלים בעשיית מלאכות בחול המועד, לכן צריך להחמיר עליהם ביותר!”) ואכן, פוסקי הלכה רבים סוברים שנכון להימנע מלעשות מלאכות האסורות בשבת, למרות שאין בהם טרחה כלל, כמו להדליק סתם כך חשמל בלי סיבה, לקשור קשר על גבי קשר, לחתוך ניירות או להדביקם ללא צורך למועד, לדבר סתם בטלפון, לצלם במצלמה דברים שאפשר לעשותם בכל ימות השנה או לתלוש עלים מעצים בשעה שאנו הולכים ברחוב, וכדומה. וישנם פוסקים הסוברים שעלינו להחמיר רק במלאכות שהאדם מתכוון לעשות את המלאכה האסורה, לא כולל “מלאכה שאינה צריכה לגופה” ו”דבר שאינו מתכוון”, אפילו ב”פסיק רישיה”. מסיבה זו ישנם כאלו שמשתדלים להכין דברים שניתן לעשותם בקלות ובנחת כבר מערב החג, כמו לחתוך מפות ניילון חד פעמיות, להכין נייר טואלט וממחטות וכדומה. זאת כדי שלא להיכנס לספיקות ושאלות מיותרות. ואמנם ברור הוא שאם לא עשינו זאת ואנו צריכים בחול המועד את הדברים הללו, מותר לנו בלי פקפוק לחתוך נייר טואלט וממחטות, מפות חד פעמיות ועוד, כי הם נועדו כעת לצורך המועד. ואגב, יש לי חברים תלמידי חכמים המקפידים שלא לסגור את מכסה הסלולרי לאחר השיחה, בחול המועד, כי לשם מה לסגרו ולכבות בעצמנו את האור הדולק?! זה חשוב לנו כעת שהאור ייכבה?!

ערב “שביעי של פסח” ואני מתקשר לחברים שלי בטלפון, לתכנן את הטיול שנערוך בס”ד ב”אסרו חג” לצפון הרחוק.  האם מותר לי לדבר בטלפון?

תשובה: לא ראיתי בספרות ההלכה מקרה דומה ממש, אך לעניות דעתי אין שום היתר לשוחח בטלפון (שהמדבר בו עובר על מלאכות האסורות בשבת) לצורך טיול סתמי באסרו חג. מותר לפטפט בטלפון בענייני חול המועד עצמו או בכדי ליהנות מעצם השיחה כעת, אך הכנת טיול למוצאי החג, מבלי שאנו נהנים מעצם השיחה כעת? לכאורה הדבר אסור.

מותר לצלם בחול המועד?

תשובה: אם מדובר בתמונה שלא תחזור שוב ולא נוכל לצלם אותה גם סתם כך ביום חול, ישנם פוסקים רבים המתירים זאת לכתחילה, ובתנאי שלא יפתחו את הפילם או הדיסק בחול המועד עצמו. ורבי משה פינשטיין זצ”ל הורה שגם אם מצלם במצלמה משום שנהנה מעצם הצילום, נחשב הדבר לצורך המועד, כיוון שהוא מתענג מעצם הצילום, וישנם החולקים עליו בפסיקה זו. ולדעת החזון איש זצ”ל בצילום במצלמה ישנו איסור של כתיבה בחול המועד ואין לצלם בחול המועד. ואולם שמעתי (ולא ביררתי עדיין את העניין לאשורו) שבמצלמה דיגיטלית גם לפי ה”חזון איש” יהיה מותר לצלם (משום הבעיה של “כותב” ולא משום הבעיות האחרות של עצם הפעלת המצלמה), כיוון שרישום תמונה דיגיטלית במצלמה אינו נחשב לכתיבה, כפי שרישום על הפילם נחשב.

כיבסתי את חולצת החג שלי לפני החג והיא התלכלכה בחג. אין לי עוד חולצה יפה להמשך ימי חג פסח. -מותר לי לכבס את החולצה?

תשובה: אסור לך, נקודה. (ואין כיום את ההיתר של “חלוק אחד”, ראה במשנה ברורה תקלד, ו ובשש”כ סו, סג ובעוד ספרים). ומה תעשה? תקנה חולצה חדשה. לבריאות…

החולצה שלי התלכלכה. מותר לי לנקות את הכתמים שעליה?

תשובה: פוסקים רבים בני זמנינו התירו לנקות כתמים בודדים, אף עם חומרי ניקוי, כיוון שהכתמים על בגדים דומים לבגדים שהרגילות שמתלכלכים (כמו בגדי תינוקות) וזאת בתנאי שהכתם נוצר במהלך החג או המועד ולא מערב החג. ומותר לנקות בגד מאבק ומותר גם להבריש כובע.

מותר לצחצח נעליים?

תשובה: ישנם האוסרים וישנם המתירים. וישנם המתירים רק להבריש נעלים, אך לא לצחצחם. והוראת מרן הגרי”ש אלישיב ועוד רבים מגדולי הפוסקים- שמותר.

הבן שלי בן- 8, אך מתנהג כמו ילד קטן ומלכלך את בגדיו כל הזמן. האם מותר לכבס את בגדיו בחול המועד?

תשובה: כל בגדי התינוקות והילדים שאינם שומרים על בגדיהם והם מתלכלכים בקביעות, מותר לנו לכבס את בגדיהם (בין במכונת כביסה ובין ביד) לפי הצורך, ועליהם לא חלה בכלל תקנת חכמינו שלא לכבס בחול המועד. ורבים מפוסקי זמנינו כתבו שניתן להכניס למכונת הכביסה את כל הבגדים שהותרו לכיבוס במועד, ולאו דווקא את הבגדים שאנו צריכים אותם ליום זה או למחרת. אך לא, אל תנסו, (אפילו בטעות…) להחדיר למכונת הכביסה גם את הבגדים של המבוגרים. זה אסור.

בדרך כלל איני נוסע ברכב שלי מהבית עד לבית-הכנסת אלא הולך אליו ברגל. ברגע זה התחשק לי לנסוע ברכב לבית הכנסת. האם מותר לי לנסוע ברכב? –בדרך כלל אני עולה במדרגות הביתה ולא במעלית. מותר לי לעלות במעלית כעת, כשהתחשק לי לפתע?

תשובה: ה”שולחן ערוך” (תקלו, א) וה”משנה ברורה” (שם) כותבים שאדם שרגיל ללכת למקום מסוים ברגליו ואינו לוקח את סוסו למקום קרוב שכזה בדרך כלל, מותר לו לרכוב על הסוס (כיוון שרכיבה על סוס אינה אסורה מהתורה גם בשבת) אך אסור לו לתקן את צרכי הרכיבה. לפיכך לא הסכים הגאון רבי יוסף רוט זצ”ל, מחשובי הדיינים בבית דינו של הגר”נ קרליץ שליט”א, שייקחו אותו ברכב לבית הכנסת, כיוון שבדרך כלל הלך לבית הכנסת ברגל ולא רצה שייעשו בשבילו נסיעה שכזאת עם “צרכי רכיבה”. שימו לב שמבואר בבית יוסף ובב”ח ש”צרכי רכיבה” אסורים מדין המלאכות שבהם ולא בגלל הטרחה הכרוכה בהם (שאז הרי אין טרחה גדולה בנסיעה ברכב) ולפיכך ייאסר לנו לנסוע למקום קרוב ברכב, כשאנו רגילים תמיד לא לנסוע למקומות שכאלה ברכב ואנו נוהגים ללכת אליהם ברגל.

-מסיבה זו ייאסר לכאורה לעלות במעלית, כשאנו רגילים לעלות לאותה קומה במדרגות, כי נסיעה במעלית כרוכה במלאכות האסורות מהתורה בשבת, וכשאנו רגילים שלא להשתמש בדרך כלל במעלית, לא הותר לנו לעלות בה דווקא עכשיו בחול המועד. אני יודע שיהיו רבים שירימו גבה ויתמהו על מה שכתבתי כאן, אך אדרבה, בדקו את הדברים בעצמכם בהלכה ואשמח לשמוע הערות.

מותר לנסוע ברכב לטיול?

תשובה: מותר.  טיול הוא “צורך המועד”. וישנם (עי’ מועדים וזמנים ח”ד ש”כ לדעת הגר”א) המתירים רק טיול הכולל הקבלת פני רבו, אביו או חברו או לשאר צרכי מצווה. ורגע, האם מותר לנו להזמין טנדר או מונית? הרי נהג המונית לא משתתף בטיול שלנו, ואיך מותר לו להסיע אותנו? אם אין לנהג מה לאכול ואנו משלמים לו כסף לצורך זה, וודאי שהדבר מותר. אך נודה על האמת שבדרך כלל נהגי ההסעות חיים היטב ויש להם מה לאכול.

ואמנם הגרש”ז אוירבך זצ”ל והגר”נ קרליץ  התירו לנו לנסוע איתם, כיוון שנהגי ההסעות, האוטובוסים והמוניות הם בכלל “צרכי הרבים” ובלעדיהם הציבור לא יכול לנוע ממקום למקום, ולכן הותר להם, כמו לעובדים בסופרמרקטים וכדומה, לשרת את הציבור הרחב. אך אין להקל ללמוד נהיגה בחול המועד.  ואגב, סיפר לי ידידי רבי אשר אנשיל לוי שליט”א שכ”ק האדמו”ר מויז’ניץ’ שליט”א החמיר על עצמו שלא לנסוע בכלל ברכב בחול המועד.

אני מסרקת את הפאה בעצמי ונושרות ממנה שערות. מותר?

תשובה: מותר. ומותר גם לעצבה, בתנאי שהעיצוב לא צריך יד של פאנית מומחית (מרן הגרי”ש אלישיב שליט”א).

אשתי שלחה אותי לצרכניה לקנות כמה וכמה מוצרים, שמסתבר שלא אזכור אותם עד פתח הסופרמרקט. מותר לי לכתוב רשימת קניות?

תשובה: מותר, ועדיף לכתוב בשינוי את הרשימה. וכן מותר לך לרשום צ’ק ואין צורך לשלם במזומן דווקא, כפי שהורה הגרי”ש אלישיב שליט”א. הרב אלישיב מורה שלכתוב במחשב ולהדפיס חומרים מתוך מאגר ממוחשב- דינו ככל כתיבה בחול המועד, על כל פרטיו ודיניו האסורים. וישנם רבים הסוברים שכתיבה במחשב ללא הדפסה, כאשר המילים מופיעות על המסך וגם כשהם נשמרות במחשב- מותרת. כי אין זו כתיבה אלא אלקטרודות חשמליות בלבד (וכמובן, לא מדובר בהדפסה, וגם כל זה מותר רק לצורך המועד, צרכי רבים או צורך מצווה), ומשחקי מחשב (כשרים.) מותרים כשהם לצורך המועד.

מותר לגהץ?

תשובה: לפי רוב פוסקי זמנינו והקודמים להם- מותר.

שמעתי שישנם פוסקים חשובים שאומרים שרק מלאכות שיש בהם טרחה אסורות בחול המועד, אך מלאכות קלות (כמו דיבור בטלפון, להדליק גפרור סתם כך וכדומה) מותר. האם זה נכון?

נכון שישנם ראשונים ואחרונים שכך כתבו (ראה ביראים סי’ ד”ש ובתרומת הדשן סי’ קנ”ג  ושבולי הלקט סי’ רכ”ה ועוד, וראה בערוה”ש תקמ”ה י”ב), אך מדברי הבית יוסף מוכח שאין להתיר לעשות גם מלאכה שאין בה שום טרחה, וכך פסקו במפורש הפרי מגדים והחיי אדם והמשנה ברורה (תק”מ ז’). כך שאין לנו להרהר אחר פסק ה”משנה ברורה”, למרות שמצאנו שיטות שכאלה. (ואמנם הראוני שגם במשנה ברורה, במקומות אחרים, ניתן להסביר כן. ובספר שלמי תודה הביא שהגר”ח קניבסקי שליט”א הסתפק בענין עפ”ד החזון איש בסי’ קל”ה בעניין הרווחה במלאכה שאין בה טורח, ואכמ”ל).

—שיהיה לכולנו חול המועד נפלא וגדוש בתורה, שהרי “כוונת ה’ יתברך בניתנת המועד היתה כדי להידבק ביראתו ובאהבתו ולעסוק בתורה התמימה” (דברי ה”כלבו”, הובא במשנה ברורה).

(כל הזכויות שמורות)

3 תגובות

  • מאת שרי:

    בס”ד
    תמיד חשבתי שחול המועד הוא אמנם מועד ויש לכבדו אך הוא גם יום חול שבו מותר להשתמש בחשמל כרגיל ולהדליק אש . כל פעולות החול מותרות מלבד מלאכות אומן ושיש בהן טרחה גדולה – לא כך? .
    אך אם ברצוני לנסוע לעיר אחרת או אפילו בתוך העיר , הדבר אסור ?
    דיבור בטלפון אסור ? לשם הנאה ?
    התכתבות עם רבנים בנושא הלכות מותרת בחול המועד ?
    הריי בצאת יום טוב מבדילים :” המבדיל בין קודש לחול ” ואפילו לא מוסיפים את המילה “מועד” . מדוע ?
    ובמוצאי שבת קודש לחול המועד גם כן מבדילים בין קודש לחול כרגיל , מדליקים את הנר ועושים את כל פעולות החול . אני טועה ?
    אדם שנמנע מלכבס , לגהץ , לתפור, לעשות עבודות קשות , לעבוד לפרנסתו אינו מחמיר מספיק ? הוא חייב גם להיזהר לא לדבר שיחה מיותרת בטלפון ולא להדליק אש ?

    תודה רבה.

  • מאת רבני בית ההוראה:

    מותר לנסוע ולדבר בטלפון ולהדליק אש ושאר ענינים שהם מלאכת הדיוט והם לצורך המועד, ללא חשש וללא הגבלה.

  • מאת רון:

    מה לגבי הדלקת סיגריה? זה נקרא לצורך מועד? הרי ברור שזה לא לצורך המועד אולי זה לצורך ״מעידה״

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים