הלכות ספירת העומר – ב’

ג' ניסן ה'תשע"א

מצווה על כל אחד ואחד לספור ספירת העומר בעצמו כמו שכתבו בתורה וספרתם לכם שכל אחד חייב לספור לעצמו ולא לצאת ידי חובתו מאחר כגון מהחזן וכדו’. אמנם אם כיון בדיעבד לצאת בברכה ובספירה של מישהוא אחר והמברך כיון להוציאו יצא ידי חובה.

מצוה לחנך את הילדים הקטנים לספור ספירת העומר ויספרו בברכה,

קטן שהגדיל בתוך ימי הספירה ונעשה בר מצוה והקפיד לספור ספירת העומר לפני היותו בר מצוה מידי יום ביומו ימשיך לספור בברכה גם אחרי היותו בר מצוה, ואף שיש חולקים בדין זה אפשר לסמוך על הפוסקים שיכול להמשיך ולברך.

נשים פטורות מספירת העומר וזו מצות עשה שהזמן גרמא (שתלויה בזמן) ויש מאחינו האשכנזים שנהגו שהנשים סופרות ספירת העומר בלי ברכה אך למנהג הספרדים טוב שהנשים לא תספורנה ספירת העומר כלל ואף בלי ברכה משום שעל פי הסוד אין לנשים מקום כלל בספירת העומר כמבואר בזוהר ובספרי המקובלים.

מי שמסתפק אם ספר בלילה הקודם יכול להמשיך ולספור ספירת העומר מטעם ספק ספיקא.

מי ששאל אותו חבירו אחר השקיעה כמה הלילה לספירת העומר לא יאמר לו היום כך וכך לעומר אלא אתמול היה כך וכך לעומר. משום שאם יאמר לו היום כך וכך לעומר לא יוכל לברך אחר כך על ספירת העומר משום שספירת העומר מועילה גם בלי ברכה. ואם ענה לו רק את המספר של הלילה ולא אמר היום כגון שאמר לו עשרה ימים לעומר ולא אמר היום עשרה ימים יכול לחזור ולספור בברכה.

כתב בספר ליקוטי דינים כי המון העם אשר אינם מבינים לשון הקודש ואינם יודעים לקרוא בסידור ולברך ולספור ספירת העומר מתוך הסידור לכן יספרו ספירת העומר בשפתם שיבינו מה שספרו, וגם אם אינם יודעים לברך יספרו בלי לברך משום שהברכות אינם מעכבות, ומי שיוכל לקרוא מתוך הסידור אך אינו מבין את לשון הקודש ולכן אינו מבין את הימים שספר אין זה נחשב לספירת העומר ולכן יספור בשפה שמבין ובזה יוצא ידי חובת הספירה.

כתב בספר חמדת ימים והנה ראוי לדעת כי הימים האלה אשר בין פסח לעצרת הנזכרים ונעשים להתקדש בקדושה עליונה אשר בקרב הימים האלה הקדושה רבה והולכת עד מתן תורה. ועל כן כל איש הירא וחרד ראוי להיות זהיר וזריז לעמוד לשרת בשם ה’ בימים האלה, יתר על כל הימים בקדושה ובטהרה וביראת ה’ כל היום לא יפנה ימין ושמאל, וירא ויפחד ממידת הדין המתוחה שלא יכוה בגחלתן ח”ו. ואמרו הקדמונים כי הימים האלה המה לאות ולמופת לכל השנה כולה, כי אם ירבה בהם בתורה ובמצוות כן יהיה מראשית השנה ועד אחרית השנה וכן להיפך ח”ו.

מקורות: שולחן ערוך או”ח סימן תפ”ט, שערי תשובה. כף החיים, שער הכוונות, שו”ת רב פעלים, באר היטב, שו”ת אור לציון ח”ג, יביע ח”ג, או”ח סימן כ”ז.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *