לתרומות לחץ כאן

אם כל הכניסות משתתפות בתיקון פיצוץ בצינור מים

צינור מים ראשי שהתפוצץ לאחר היציאה של כניסה אחת בבנין, האם כל הכניסות משתתפות, או רק הכניסה שלא היה לה מים בגלל הפיצוץ? תודה רבה

תשובה:

אם הצינור קבוע בתוך הקירות של הבניין, כל הדיירים מכל הכניסות משתתפים יחד. אם הצינור הוא חיצוני, רק השכנים שהצינור משמש אותם חייבים להשתתף.

מקורות:

לפי חוק המקרקעין סעיף 52 מיתקני מים מוגדרים כרכוש משותף רק אם הם מיועדים לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם, משמע שאם משמשים את מיעוט השכנים הרי זה שלהם בלבד, בשונה משאר חלקי הבית המשותף שאם אינם בבעלות דייר אחד הרי הם בבעלות כולם. פרופ' יהושע ויסמן בספר דיני קניין חלק שני עמוד 393 מתקשה להסביר קטע חוק זה, ההסבר היחיד הוא שהחוק מחשיב את מיתקני המים כמיטלטלין ולכן הוא שונה מהחלקים הבנויים של הבניין. בתיק 46444/04 פסק בית המשפט שצינורות הקבועים בתוך קירות חיצוניים (בתוך הרכוש המשותף) ודאי מוגדרים כרכוש משותף, לפי זה דיירי כל הכניסות שהם שותפים בצינור חייבים להשתתף.
אמנם יש דיינים הסוברים שדיירים שאינם משתמשים אינם חייבים להשתתף בהוצאות גם אם לפי החוק הם מוגדרים כשותפים (עיין עלון המשפט גליון 44 עמודים 6-7 תשובה יב ותשובה טז), אבל במקרה זה שכל הדיירים צריכים את התיקון כדי שלא לקבל חשבונות מים מנופחים, מסתבר שלכל הדעות כל השותפים חייבים להשתתף.

גם אם יש וועד בית נפרד לכל כניסה, מכל מקום, בנין שיש בו מספר כניסות, בעצם כל הרכוש המשותף משותף לדיירי כל הכניסות, וכך גם רשום בטאבו. אלא שהדיירים יכולים לתקן או להנהיג ששתי הכניסות יתנהלו בנפרד. גם אם הפרידו את הניהול אין זה הפרדה בבעלות אלא בניהול ובהשתתפות בהוצאות. יש ספק האם כשהפרידו את הניהול התכוונו להפריד רק את החלקים המשמשים כל כניסה בנפרד, או גם את החלקים שיש צורך לשתי הכניסות יחד אלא שהם נמצאים בתחומי כניסה אחת. במקרה זה הצורך לתקן את הצינור הוא צורך לכולם כדי למנוע חיוב מים, הבעלות על הצינור היא גם של כולם, אלא שהיא נמצאת בתחומי כניסה אחת. מספק יש להשאיר על המצב שהיה לכתחילה כשקנו את הדירות שהחיוב הוא על שתי הכניסות יחד. וגם תפיסה אינה מועילה עיין רמ"א חו"מ סי' סה סעיף כג.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. תודה לכבוד הרב על התשובה, אמנם מכיון שלקח הרבה זמן עד שקיבלנו את התשובה, פנינו בינתים לאגודה לתרבות הדיור ונאמר לנו שם שגם אם הצינור מחוץ לבנין הוא שייך לכל הכניסות, ופסקו לנו דיינים שהולכים בזה אחרי החוקים של האגודה לתרבות הדיור. ובאמת שלא מסתבר בהלכה שום חילוק בין צינור בתוך הבנין לבין צינור מחוץ לבנין, אלא הכל הוא בגלל מנהג המדינה והחוקים, ואם באגודה סבורים כי הצינור שייך לכל הדיירים ודאי שכך יש לנהוג, ולכן אנו חילקנו את התיקון בין כל הכניסות. אם לדעת הדיין החשוב טעינו בזה ועלינו להשיב ממון לבעליו נשמח אם הדיין יסביר לנו את טעמו. מכיון שרוב השכנים בבנין לא סבורים שיש חילוק בזה.

  2. החוק בעניין הזה אינו ברור מספיק. כפי שציינתי במקורות לשון החוק הוא שמתקני מים אינם רכוש משותף אלא אם כן הם משמשים את מרבית הדיירים. לכתחילה לא הייתי מחייב את כל הכניסות להשתתף בהוצאות תיקון צינור חיצוני, אבל בדיעבד אין צורך להחזיר את הכסף.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל