גרפיקאי עשה עבודה מקצועית (להכין חוברת מקצועית) עבור מוסד במחיר הנחה של 35 דולר לשעה (במקום מחיר הרגיל 50 דולר לשעה). לבסוף התברר שאינו כ"כ מקצועי ככל הגריפקאים האחרים, ולכן לקח לו הרבה יותר זמן לסיים את העבודה, עד כדי כך, שהמחיר הסופי, בהתאים למספר השעות, הי' – למרות ההנחה – יותר מכפליים ממחיר הרגיל.
האם יש מקום לטעון טענת אונאה?
תשובה:
שלום רב,
יש מחלוקת הפוסקים בדין זה. אם המזמין עדיין לא שילם, אינו חייב לשלם יותר ממה שמגיע לפי המחירים המקובלים בשוק. אך אם כבר שילם, לא יוכל לתבוע את כספו בחזרה בדין, אבל ראוי להתפשר.
מקורות:
יש בנידון זה כמה מחלוקות הפוסקים וכפי שנציג בהמשך, אם דבר כזה מוגדר כאונאה או כמקח טעות, אם יש אונאה בעבודה כזאת ואם יש אונאה בקרקעות ביותר מכפול. הגרפיקאי צריך להסתמך על שלושה 'קים לי' כדי ליפטר מלהחזיר את ההפרש. הב"ש בסי' עז ס"ק לג פוסק שמוציאין ממון בספק ספיקא, אולם הנתיבות בכללי תפיסה אות כד פוסק שאין מוציאין. למעשה ראוי להתפשר.
א. הש"ך בחו"מ סי' סו ס"ק קיג דן באדם שקנה שטר חוב בסוברו שהחייב הוא עשיר ונודע לו שהוא עני, לדעת הב"ח והמבי"ט הרי זה נחשב כמקח טעות, שיש אף בשטרות, כיון שיש טעות בעובדות. אולם הש"ך מוכיח שגם זה נחשב לאונאה, כל עוד שהקונה לא שאל ולא שיקרו לו. גם במקרה מדובר בעצם בטעות עובדתית, אך אין זה נחשב למום והמזמין אף לא טרח לברר אם היא מספיקה כמו אחרים וממילא הדין תלוי במחלוקת.
ב. בשו"ע חו"מ סי' רכז סעיף לג נפסק שאין אונאה בפועלים, כיון שדינם כעבדים שאין להם אונאה ובסעיף לו נפסק שיש אונאה בקבלן. בשו"ת מהרי"ט ח"ב חו"מ סי' יט מפרש הטעם שיש אונאה בקבלנות, שמה שהקבלן אורג בגד לבעלים נחשב כאילו הקבלן מוכר לבעלים בגד, ואף שהבגד מעולם לא היה ברשות הקבלן, למ"ד אין אומן קונה בשבח כלי, מכל מקום מה שהקבלן ממציא בגד לבעלים נחשב כמכירת בגד. אבל קבלן לשמור פירות אין בו אונאה מאחר ואין קנין על דבר שיש בו ממש. ועיין שם שהתרומת הדשן חלוק עליו בזה, וסובר שהטעם שיש אונאה בקבלנות הוא מטעם אחר. דברי התרומת הדשן הובאו בלבוש ובסמ"ע סקנ"ט ובמשנה למלך, וכן כתב הנתיבות המשפט בסי' רסד סק"ח להדיא שיש אונאה בשדכנות וסרסרות, הרי שסובר שיש אונאה בקבלן שמתעסק בדבר שאין בו ממש, חוץ מקבלן בקרקע שאין בו אונאה. נידון דידן לכאורה דינו כקבלן בדבר שאין שבח, כיון שבגרפיקה ממוחשבת לא משביחים מיטלטלין מסוימים, אלא מוכרים יצירה שאין בה ממש וממילא דינו יהיה תלוי במחלוקת זו. ולכאורה אף אם הגרפיקאי מקבל שכר לפי שעה, אין דינו כפועל (לדעת התרומת הדשן), כיון שאינו משועבד לשעות מסוימות, אלא השכר נמדד לפי השעות.
ג. נחלקו השו"ע והרמ"א בסי' רכז סעיף כט אם יש אונאה בקרקע כשהמחיר הוא פי שנים ועיין בש"ך שם ס"ק יז.
