לתרומות לחץ כאן

קיצור הלכות – דיני תספורת פאות הראש והזקן

לפרק הקודם – הקדמה

אינדקס

לפרק הבא – דיני תספורת

דיני תספורת

פאות הראש

איסור מדאוריתא  לגלח פיאות הראש שנאמר "לא תקיפו פאת ראשכם" (ויקרא יט,כז) וחייב על כל פאה ופאה

איסור הקפת פיאות הראש הוא המשווה צדעיו (הפאות) לאחורי אוזנו ולפדחתו (מצחו).

מקום האיסור

א. אין חילוק אם מגלח הפאות בלבד ומניח שאר השיער שבראש או שמגלח כל הראש עם הפאות בכל עניין חייב.

ב. אדם שנשרו שערותיו או חלק מהן מחשיבים מקום הפיאות כשיעור המקום שהיה לאדם בצעירותו.

ג. ושיעור הפיאה– מתחיל בגבולו העליון מזוית כניסת השערות במצח שמשם מתחיל לנטות גידול  השערות לצד מטה ומשם ואילך ממשיך בקו אלכסון עד מאחרי אוזנו.(יד הקטנה).

ובגבול התחתון שיעורו עד למטה מן האוזן מקום שהלחי התחתון יוצא

ומתפרד שם וכל רוחב מקום זה לא תגע בו יד .

ד.   פסק מרן בשו"ע שיש להשאיר הפיאות עד למטה מן האוזן והנוהגים להשאיר עד אמצע האוזן מקום שהעצם הבולטת יש להם ע"מ שיסמוכו ובעל נפש ראוי להחמיר כדעת המחמירים בזה.

שיעור רוחב הפאות

דעת רוב הפוסקים דכל רוחב הצדעים הם בכלל הפאות והמקיף אפילו ב' שערות מהם כבר חייב , ויש חולקים, ולהלכה למעשה חוששים אנו לשיטת המחמירים שלא לגלח בכל רוחב הפיאות.

צורת ההיתר והאיסור

א. מותר לגלח את מקום הפיאות באופן שמשאיר אפילו מעט מן השיער,וי"א שצריך לשייר מן השיער כשיעור כדי לכוף ראש השיער לעיקרו (ויש סוברים שהוא בקירוב חצי ס"מ).

ב. יש אומרים שפאות הראש אסור לגלח אף במספריים כעין תער  דהיינו סמוך לבשרו  ויש לחוש לדבריהם. לפיכך אף שמגלח במכונה (המותרת ע"פ ההלכה) או המספרים כעין תער  בפיאות הראש אסור לגמרי .

ג. אסור לגלח הפיאות אפילו בסם.

ד. מותר לסרוק פיאות הראש במסרק.

דיני המגלח

א. מותר להקיף ראשו של גוי.

ב. המקיף פאות הקטן חייב .

ג. יש אומרים שמותר לאיש להקיף ראש אשה (אשתו) ויש מסתפקים בדבר.

ד. יש אומרים שהמגלח לאחרים צריך ג"כ ליטול ידיו שלא גרע מהחופף ראשו והנוגע בגופו בידו שצריך נטילת ידיים.

דיני המתגלח (או המגדל)

א. אסור  להשחית הפיאות אפילו ע"י גוי  ואפילו אינו מסיעו כלל כגון שאינו מטה עצמו אליו כלל, אסור,ואם מסייעו חייב מלקות.

ב. מבואר בפוסקים שאדם המגלח  את עצמו ואינו מגלח פיאותיו הרי זה כמקיים מצות לא תקיפו בפועל. ולכן בגלחו את ראשו יכוון בדעתו ומחשבתו לקיים מצות לא תקיפו פאת ראשכם ויאמר לספר שמור לי הפיאות שלא תגלחם,ובזה מקיים מצות לא תעשה של גילוח הפיאות.

ג. המסתפרים בתספורת שמשאירים השיער לאחור הקרוי "קוקו" עוברים על איסור ללכת בדרכי האמורי (ע"פ הפרי חדש).

ד. איסור גידול בלורית י"א שהוא המגדל שער הראש כנגד פניו אפילו בלא שום גילוח מהצדדים.(ב"ח בד' הרמב"ם).ויש סוברים כי האיסור אינו נוהג אלה במי שמגלח את שערותיו ומשייר שער באמצע קודקודו, או מגלח את שערותיו הקידמיות ומשייר שיער בעורפו, אך אין לשיטתם איסור בגידול שיער הקידמי.(כשנזהר שלא לעבור על גילוח פיאות הראש כמובן) ומכל מקום טוב ונכון לחוש לדברי המחמירים, ולקצר שער הראש כל מה שאפשר. ועל כגון זה יומלץ: ויאמר לקוצרים ה' עמכם.

ה.      בזמן הזה אין לאסור להסתפר מגוי באופן שיש מראה ובמקום שמצויים בו רבים.

ו. אסור לאיש להעביר שער בית השחי ובית הערוה אפילו במספרים כעין תער, דהיינו שמגלחין סמוך לבשר ממש, מפני שזהו תיקון לנשים. ואסור לחוך בידו בשער בית השחי ובית הערוה כדי להשירן, אבל על ידי בגדו מותר. ומי שיש לו חטטין בבית השחי ובית הערוה, ומצטער מחמת השערות מותר להעבירן. (קצש"ע סימן קעא).

ז. אסור לאיש ללקט אפילו שערה אחת לבנה מתוך השחורות, שזהו נוי אשה ואסור משום לא ילבש גבר. וכן אסור לו לצבוע אפילו שערה אחת לבנה שתהא שחורה וכן אסור לאיש להסתכל במראה. ואם רואה משום רפואה, או שמספר עצמו, או כדי להסיר הכתמים מעל פניו או הנוצות מראשו מותר, ובמקום שהדרך הוא שגם האנשים רואים במראה, בכל ענין מותר.

ח. לאחר התספורת צריך ליטול הידיים,בין אנשים בין נשים.

דיני קטן

א. המקיף פאות הקטן חייב.

ב. קטן מותר להיות ניקף מן הגוי.

ג. טוב שיהיה האב בעת תגלחת בנו ואם לאו תהיה שם האם .

ד. מנהג בהרבה קהילות ישראל לחנך את הקטן במצות פיאות הראש ומגלחים אותו פעם ראשונה כשמלאו לו ג' שנים ,ומהדרין בתחילת הגילוח לגלח ע"י צדיק ת"ח ומברכו החכם שיגדל בדרך התורה והקדושה .

ה. הובא בס' מסע מרון (עמ' ס) תפילה מזמן תלמידי האר"י ז"ל לאומרה אחר התספורת :

יהי רצון מלפניך ד' אלקי האלוקים ואדני האדונים שבזכות כל הצדיקים        והחסידים מיום שנברא העולם ועד סופו ובזכות תורתך הקדושה והטהורה ובזכות מצותיך ושמותיך הקדושים שבה ובזכות מצות פאת הראש שציויתנו בתורתך "לא תקיפו פאת ראשכם" כמו  שזכה (פלוני בן פלוני) הנער לפאת הראש ,כן יזכה לתורה חופה ולמצוות ולמעשים טובים ויורה הוראות בישראל בחיי אביו ובחיי אמו אמן נצח  סלה .

ולאחר מכן אומרים מזמור- הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ וגו'.

דיני אשה

א. אשה אינה במצות הקפה.

ב. וי"א שאע"פ שמותרת להקיף פיאת ראשה אסורה להקיף פאת ראש האיש ואפילו הוא קטן.

ג. יש אומרים שמותר לאיש להקיף ראש אשה (אשתו) ויש מסתפקים בדבר.

ד. אסור לאשה להסתפר כמו גבר.(אחרונים,הגר"מ אליהו נרו"ו בקצש"ע סימן קעא הערה ב).

לפרק הקודם – הקדמה

אינדקס

לפרק הבא – דיני תספורת

הצטרף לדיון

48 תגובות

  1. שאלה:
    שלום אני הסתפרתי קצוץ כל הראש ועשיתי "פנסים" זה קווים כאלה מעל משני הצדדים של הראש מעל המצח עד העורף והוא עשה לי את זה עם סכין זה מותר?

  2. שלום.
    האם אפשר לצרף תמונה מפורטת שיהיה ברור מקומות האסורים במדוייק?
    פשוט נוצר ויכוח בין החברים למה הכוונה במה שמובא כאן.
    תודה ותזכו למצוות..
    שלמה.

  3. א) רמב"ם הלכות עבודה זרה יב ו:
    "ופיאה זו שמניחין בצדע, לא נתנו בה חכמים שיעור; ושמענו מזקנינו, שאינו מניח פחות מארבעים שערות. ומותר ללקוט הפיאות במספריים, לא נאסר אלא השחתה של תער".
    לא נאמר מה אורך השיערה ולא נאמר חצי סמ, אלא ישנה התייחסות רק לכמות השיערות וגם זה לא מדין תורה ואף לא מדין חכמים, אלא הנהגה.
    ב) שולחן ערוך:
    "אינו חייב אלא בתער ויש אוסרים במספרי' כעין תער ויש לחוש לדבריה' ".
    פרוש באר היטב:
    כעין: שגוזז במספרים סמוך לבשר כעין תער. ש"ך.
    כלומר צריך להיזהר שלא להצמיד המכונה לבשר ממש, אבל שום דבר לגבי חצי סמ. וגם זה רק "יש אוסרים", הינו שלא על פי רוב.

    בנוסף,
    במקום אחר ברמב"ם מופיע שפסק בהלכות פרה אדומה פרק א, הלכה ד. "צריך שישאר המאדים כדי שינטל בזוג שכל שערה שאינה ניטלת בזוג הרי היא כאילו אינה לפיכך אם היו בה שתי שערות לבנות או שחורות שאינן נלקטין בזוג הרי זו כשרה". בנוסף קיים שיעור אחר לחומרא והוא שיעור "כדי לכוף ראשן לעיקרן" והוא מה שפסק הרמב”ם בהלכות טומאת צרעת, פרק ח, הלכה ו: "השיער השחור המציל בנתקים, אין פחות משתי שערות. ואינן מצילות, עד שיהיה אורכן כדי לכוף ראשן לעיקרן–בין שהיו זו בצד זו, בין שהיו מפוזרות: והוא, שיהיו באמצע הנתק; ויישאר מן הנתק פנוי בין השיער השחור שבתוכו ובין השיער שחוצה לו, כדי צמיחת שתי שערות".

    מכאן יש שאמרו את עניין ה"לכוף ראשן לעיקרן", אך במפורש אמר הרמב"ם :"ופיאה זו שמניחין בצדע, לא נתנו בה חכמים שיעור", ולכן לא מובן איך עשו הגזירה השווה.
    כמו כן , “ויש סוברים שהוא בקירוב חצי ס”מ”, נאמר בשם הגריש”א אלישב, ונאמר מדעתו בלבד ככל הידוע לי.

    שורה תחתונה, עיקר ההלכה הוא לא להעביר תער או מספרים כעין התער על הבשר. ומי שבוחר להחמיר ולהדר שיבורך, רק יש לדייק בדברים.

  4. אז לסיכום , האם מותר או לא מותר לעשות 2.5 בפאות ???
    אני כבר לא יכול יותר יש יותר מידי דעות לזה , להלכה מספיק שרק יראו שערות ולא זיפים? בכל מקרה 2.5 זה רואה ממש שער נראלי…לפי מה שאני עושה ויודע ..
    בבקשה תענו לי תשובה החלטית עם מקורות

  5. אריה ורבני בית ההוראה , לפי גיל אין בכלל מקור לחצי ס"מ ..אז למה אני צריך לחשוש כל כך לעניין ה2.5 מילימטר אורך שערה? חצי ס"מ זה משהו כמו 3 מילימטר או 5 מילמטר אז מה ההבדל הגדול בין זה לבין 2.0 מ"מ או 2.5 מ"מ ??

    הספר שלי הוא ספר דתי והוא מספר אותי על 2.5 הכל כולל פאות , לכן לא נראה לי הגיוני שהוא יעשה משהו בניגוד להלכה כי כבר הספקתי להכיר אותו הוא מקפיד על הכל , והינה אני קורא כאן את מה שגיל כותב והוא מציין שאין בכלל מקור או הסבר למה צריך להשאיר חצי ס"מ או בכלל כל אורך שערה אחר? אני ממש מבולבל ותסלחו לי אבל איך אפשר להבין ככה?..באמת תעשו לי טובה ולשאר המבולבלים ותעשו סדר בבקשה !

  6. השיעור שכתוב בחז"ל שהוא שישאר כדי לכוף שערה לראשה, כלומר שתוכל לתפוס את השערה בפינצטה ולכופף את חלקה העליון שיגע בתחתון. יש שאמדו זאת בחצי ס"מ, אני אינני יודע את השיעור המדוייק, על כל פנים מה שכתב ר' גיל שאין שיעור לאורך השערה אינו נכון. האמונה שלך בספר מרשימה אבל לא הייתי בונה על זה… יש לשאול תלמידי חכמים ולדעת. מקור הדין שצריך להשאיר כדי לכוף את השערה לראשה, ראה ס' כרם שלמה לר"מ גרוס סי' קפא הערה יא בשם החתם סופר רע"ק איגר מלמד להועיל ועוד, וראה שם הערה י שיש מהפוסקים שמשמעות דבריהם שאין לכך שיעור והעיר שלא להסיר את השיער לגמרי. וכבר נהגו בני תורה לחשוש לדעת המחמירים.

  7. רבני ההוראה ומשה שלום. אני באמת שקטונתי מלדעת את ההלכה על בוריה, ואני מניח שאינני בעל ידיעות או הכשרה כרבני ההוראה כאן.
    אבל, תהיתי איך נעשה ההיקש בין הלכות טומאת צרעת להלכות המדוברות בדבר תער וגילוח. ה”לכוף ראשן לעיקרן”, נוגע לשיער פרה אדומה ובמפורש אמר הרמב”ם לגבי פיאה :”ופיאה זו שמניחין בצדע, לא נתנו בה חכמים שיעור”. לפיכך, מאין ומאיפה הגיעו חכמי אחרוני האחרונים לשיעור כזה או אחר? האם זו חומרה יתירה? ואם כן, מדוע להנהיג חומרות יתירות לכלל הציבור?
    אשמח לדעת אם יש טעם לכך מצד חכמת הסוד ואם הבן איש חי מתייחס לכך במפורש. זו שאלה לגיטימית והכרחית שמעסיקה גם אותי, והרי אין כמו לדעת את ה', לשאול שאלות ולעשות מתוך ידיעה וחיבור לשורשי המצווה.. והרי אין הבישן למד.
    תודה מראש ושבת שלום

  8. מעיון קל אני יכול להוסיף גם את הנודע ביהודה תנינא יו"ד סי' פ, אני מניח שמחיפוש נוסף נגיע לעוד הרבה, אבל אינני רואה צורך, הלכה שהיתה פשוטה לגדולי הפוסקים נודע ביהודה חתם סופר רעק"א מלמד להועיל ועוד אלו שציין בס' הנ"ל, היא ודאי הלכה פסוקה. מי שסבור שגדולי הדורות אלו שמלפני 200 שנה שפסקיהם נפוצו על כל הארץ, זו "חומרא יתירה" אחרוני אחרונים" וכו', נראה לי טועה מאוד… בהצלחה רבה. לא ידוע לי על בן איש חי, כדאי לחפש.

  9. לרגע לא זלזלתי או חשבתי שיש להתייחס לדבריהם כחומרא יתירה, ועצם הרמיזה הזו לא שייך לטעמי. שאלתי ואני עדיין שואל, מה הם המקורות שהם נשענים עליהם? והאם זו חומרה יתירה שהם פסקו. יכול להיות שהאחד נשען על דעת האחר או מביא את דעתו, נשאלת השאלה מאיפה הביאו את השיעור הנ"ל ולמה דווקא בחרו לעשות זאת באותו הזמן, בעוד שלפניהם לא קבעו שיעור. דעות רבות קיימות מפי חכמי ישראל לאורך הדורות, אבל נהוג ללכת על פי דעת הרוב ולכן צריך לבדוק אם זו דעת הרוב. אם לא אז זו דעת מיעוט, "יש הסוברים", ולפיכך ינהג אדם על פי שיקולו, באם להחמיר או שלא, והכל לשם שמיים כמובן, אבל להנהיג דעת מיעוט על רוב, נראה לי, לעניות דעתי כמובן, שאין זה מין הראוי.
    לפחד לשאול, ולהעלות תהיות עלול להביא לידי סגירות וצמצום מחשבתי וחבל. כמובן שהעלאת שאלות ללא הבחנה וגבול גם עלול להביא לידי כפירה. צריך איזון.
    תמה אני אבל, איך רבני/תלמידי הוראה באתר ספרדי למהדרין, סומכים את פסקיהם, במקרה המדובר לפחות, אך ורק על רבנים אשכנזים למהדרין..? עכשיו לקראת הפסח, אולי כדאי גם להתחיל לשקול להפסיק לאכול קטניות? :)

    מעניין יהיה לבדוק, מתי החלה הנטיה לליטאיות מצד חכמי ותלמידי הציבור הספרדי. אולי מעצם הקמת הרב שך זצ'ל את תנועת ש" ס והשפעתו עליה ועל הרב עובדיה זצ"ל. זה נושא בפני עצמו שראוי לחקור ולבדוק. באמת שמעניין.

  10. סליחה. תיקון טעות. חשבתי לתומי שמדובר באתר הפוסק לציבור החרדי ספרדי משום מה. לאחר עיון ובדיקה, אני מבין שזהו האתר מבית דינו של הרב גרוס שליטא, שהינו אשכנזי למהדרין כמובן. אם כך ההערה האחרונה הנ"ל, אינה רלוונטית עוד. תודה

  11. כבן תורה לבטח אתה מכיר היטב את הספרים שהבאתי, מדובר בגדולי חכמי הדורות מעולם לא הבנתי מה פתאום השד העדתי נכנס בכל ענין הלכתי… וכי הנודע ביהודה ורעק"א אינם משקל הלכתי משום שלא נולדו במרוקו??? אתמהה!!! אילו היו מגדולי ספרד שמתייחסים לנושא זה ודאי בשמחה היינו מביאים דבריהם. אלא שלצערי עד כאן ידיעתי מגעת בענין זה. אתה מוזמן לראות בספרי הגר"ע יוסף את היחס נכון לספרים אלו.
    ואגב, לפני שאתה מתקיף כך בצורה שאינה מכובדת ומכבדת, אתה מוזמן להשתמש מעט במאגר השו"ת שלנו ולראות כמה אלפי פעמים מובאים פסיקותיהם של הבן איש חי כף החיים החיד"א והגר"ע יוסף!!! צר לי שהאוירה הזו פושה בקרב מחנינו, חשוב לנו מאוד לשמור את האתר שלנו נקי ומרומם מעל כל זה.
    שבת שלום.

  12. האתר שלנו אינו מפלגתי, אין לו קשר עם הרב גרוס בשום צורה מלבד מה שהשתמשתי בספרו הנאה שנמצא בארון הספרים היהודי, יש לנו רבנים מכל החוגים והעדות, ואנחנו שמחים לשרת את כל עם ישראל.

  13. אז לפני מה שהבנתי הלכוף השערה זה חומרה , כי בהמשך כתבתם "וראה שם הערה י שיש מהפוסקים שמשמעות דבריהם שאין לכך שיעור והעיר שלא להסיר את השיער לגמרי. וכבר נהגו בני תורה לחשוש לדעת המחמירים." כלומר אין לזה שיעור והעיקר שישאר שערות נראות לעין? אני ראיתי במפורש שהעניין של "לכוף השערה" לא החלטי ואפשר שהעיקר נוכל לתפוס את זה עם הציפורניים …אז כל העניין של לכוף זה בעצם חומרה? והינה איני מבין על מה הדיון שהיה בינכם על החומרה או לא , כי בוודאי צויין שפוסקים שונים גם אומרים שאין לכף שיעור ..יוצא שלכוף השערה זה חומרה..

  14. בס"ד

    אינני מבין בכלל על מה אתם בכלל מסתפקים המקור מפרה הוא מוסמך ובסיס האיסור כפי שיבור, ובאמת אומר מה שאמר לי הגאון הרב שלום מאיר סיאני מחבר הספר 'בל תקיף' בעניין זה.

    השיעור בבסיס צריך להיות כדי לכוף ראשן לעיקרן ועל זה אין חילוקי דעות כלל.
    המקור הוא לא כפי שצינתם אלא מהגמ' נזיר (ל"ט ע"ב) דז' ימים הוא שיעור חשוב לגדילת שיער.

    וגם במשנה נדה (פרק ו' משנה י"ב) בשיעור חשיבות ב' שערות , לר' ישמעאל 'כדי לכוף ראשו לעיקרן', לרבי אליעזר 'כדי לקרוץ בציפורן.

    ובאמת 'השיעור' לא נתברר בפוסקים', וסיפר לי הגרש"מ סיאני שיצאו בזמנו לפני כשבע שנים קבוצה של ת"ח מובהקים לרפת בדרום הארץ וסימנו את אחת הפרות ובדקו את שיעור גדילת השערה בשבע ימים. והעלו שהשיעור בין 3-4 מילימטר (חצי ס"מ הוא 5 מילימטר).

    והדברים מדברים בעד עצמם!!!

  15. אני מבין שיש לך קשר מיוחד עם הרב הנ"ל אחר שאני רואה בימים האחרונים שאתה משבץ את הוראותיו בכל תשובה אפשרית באתר… אולי תספר לנו אלו ספרים כתב ומה הקשר ביניכם.

  16. אני תלמיד חבר.. (למדנו יחד)

    חיבר את הספרים בל תקיף, אורחות חנוכה, אורחות בן שלוש, אורחות ט"ו בשבט ואורחות הלבוש..
    ואם תרצו אני יבקש ממנו את הספרים בשבילכם נא להשאיר כתובת.
    הכי פשוט מוכרים את הספרים בחנויות המפיץ שלהם נראה לי אני לא בטוח זה פוזן..
    דוד

  17. ברשותכם, אצטט מאחד הספרים שעסקו בנושא:

    "באמת שלא מצאנו כאן שיעור מפורש לזה, וממקום אחר הוא נלמד ששיעורו הוא כדי שיהא אפשר לכוף ראש השערה לעיקרה.

    [שהוא השיעור הגדול ביותר שאז בוודאי יקרא בשם שיער, עי' פלוגתא דתנאי בנדה (נב:). וכן פסק השו"ע (אה"ע סימן קנה סע' יח). וע"ע בתשובת חת"ס (או"ח קנד), ובתשובת צמח צדק (לובאוויטש יו"ד סי' צג). עי' ברמב"ם (נזירות ה,יא) שכתב: נזיר שגלח שערה אחת לוקה, בין בתער בין בזוג, והוא שקצצה מעיקרה כעין תער וכו', ואם הניח ממנו כדי לכוף ראשה לעיקרה אינו לוקה, שאין זה כעין תער. עכ"ל. ועי' בלח"מ שם]

    ושיעור זה אינו יתר על מידת שלש מ"מ. ולא נודעה לנו מידה זו אלא מדברי רבותינו בגמרת נזיר (עלה לט:) דקים להו לרבנן כל ז' יומין אתיא מזייא כדי לכוף ראשו לעיקרו. והרי יכול כל אדם לבדוק בעצמו דבר זה. שאחר שיגלח לגמרי מקצת שטח ראשו או אחר גילוח זקנו ימתין שבעה ימים ואחר יעביר מכונת התספורת על בשרו שנתכסה בזיפים, ויראה בעצמו שאין נחסר מהם כלל ולא נופל משערת ראשם ארצה. ומכאן תבין ותדע שאין המכונה מקצרת השיער משיעור כדי לכוף ראש שערה לעיקרה".

    אשמח לשמוע דעתכם הרמה.

  18. לדוד.
    עכשיו למדנו הלכות פאת הראש ואין בחנויות בירושליים את הספר של הרב שלום מאיר סיאני מלבד באתר אוצר החכמה
    אתה יודע מה הטלפון של הרב סיאני?
    ואם משהוא מבית ההוראה מכיר את ספרו שיעדכן אותי כאן אין לשום חנות בירושלים כזה ספר?????

  19. ובענין מחלוקת הרמב”ם והרא”ש (הביאם הב”י) בדין פיאות הראש אי אסרי גם במספרים כעין תער,דשיטת הרמב”ם שאינו חייב אלא בתער אבל במספרים כעין תער מותר,וכ”כ ה”ר ישעיה וכ”כ סמ”ק וטעמם (ביאר הנמוק”י) מדתנן אינו חייב עד שיטלנו בתער משמע דבין בפאת הראש בין פאת הזקן קאי ,וכך דייק מהתוספתא ע”ש.

    והרא”ש וסיעתו ס”ל – דבמספרים כמין תער ג”כ חייב ,טעמו משום דס”ל :דתנן אינו חייב עד שיטלנו בתער קאי אפאות הזקן אבל פאות הראש לא בעינן תער .והוכח דבריו מהא דנקט “המשווה צדעיו” ולא נקט’ לשון גילוח וכו’ ע”ש וכ”כ בתרומת הדשן (סי’ רצה) ע”ש

    ומרן בשו”ע שם ס”ג פסק לחומרא כדעת הרא”ש-וז”ל-“אינו חייב אלא בתער. ויש אוסרים במספרים כעין תער, ויש לחוש לדבריהם”.עכ”ל.

    צורת ההיתר והאיסור

    מותר לגלח את מקום הפאות באופן שמשאיר אפילו מעט מן השיער,וי”א שצריך לשייר מן השיער כשיעור כדי לכוף ראש השיער לעיקרו (ויש סוברים שהוא בקירוב חצי ס”מ).

    מקורות ונימוקים:
    בשו”ת תורה לשמה (סימן שפט)-נשאל כמה שיעור אורך פיאות הראש וז”ל-“שאלה-אחד גילח שער ראשו והשאיר הפאות אך מפני סיבה אינו רוצה שיהיו שערות הפאות ארוכין ורוצה לגזוז אותם במספריים כמה שיעור חייב להשאיר מהם? והשיב שמצינו בדין פרה אדומה פסק הרמב”ם ז”ל בה’ פרה אדומה פ”א ה”ד וז”ל צריך שישאר המאדים כדי שינטל בזוג שכל שערה שאינה ניטלת בזוג הרי היא כאילו אינה לפיכך אם היו בה שתי שערות לבנות או שחורות שאינן נלקטין בזוג הרי זו כשרה ע”ש מיהו מצינו שיש שיעור אחר לחומרא והוא שיעור כדי לכוף ראשן לעיקרן והוא מה שפסק הרמב”ם הל’ טומאת צרעת (פ”ח הלכה/ו’/) וז”ל-“השער השחור המציל בנתקין אין פחות משתי שערות ואינן מצילות עד שיהיו אורכן כדי לכוף ראשן לעיקרן ע”ש.והנה כאן צריך להחמיר להשאיר שיעור כדי לכוף ראשן לעיקרן וסגי בהכי כפי הדין מיהו ודאי אם יהיו יותר ארוכים עדיף טפי כדי שיהיו ניכרים יותר וזהו נוי שלנו שאנחנו מתנאים במצות השי”ת אלהינו ואלהי אבותינו אשר קדשנו במצותיו והפאות הם עדות לישראל וסימן טוב להם. עכ”ל.

    ומ”ש “ויש סוברים שהוא בקירוב חצי ס”מ”-בשם הגריש”א שליט”א (ראה בס’ לשכנו תדרשו).

    וראיתי בספר כרם שלמה (ס’ קפ”א) מעין טהור (אות ה ) שכתב שי”א ששעור פאה הוא בכדי לכוף ראשו לעקרו ואם חושש דאולי אין בו כדי לכוף ראשו לעקרו יאמוד בשעור אצבע ובזה בודאי איכא שיעורא כדי לכוף ע”כ ועוד כתב שם שממשמעות הפוסקים היא דלא אסור אלא כשמעבירו קרוב לבשר .

    ואם כן יש לנו כמה סניפים להקל בזה ואלו הן:

    א)דעת הרמב”ם שהאיסור רק בתער

    ב)דעת הפוסקים דלא אסור רק במעבירו עד קרוב לבשר

    ג)גם בשעור לכוף ראשו לעיקרו הוא רק חומרא לכתחילה לומר אצבע

    ד)יש סוברים דסגי מה”ת בשתי שערות שישאר לפאת הראש

    ולכן אין צורך להחמיר ודי לשעור אורך פאות הראש בלכוף ראשו לעיקר ובלי שעור אורך אצבע,עכת”ד.

  20. עיין יו״ד קפא, ג.
    להלכה כל שיכול לתופסה מותר דהיינו 2.5.
    ומ״מ כתב מרן להחמיר בזה. שיכול לכופף ראשה אל תחילתה. זה השיעור .
    וז״ל:
    ״ אינו חייב אלא בתער ויש אוסרים במספרי' כעין תער ויש לחוש לדבריה'״
    סתם וי״א, הלכה כסתם וי״א … וצריך לחוש. דהיינו שלא כדאי לביות בחששות דאוריתא.
    ולכן ירא שמים לא מתעסק עם קולות .
    ויעשה חצי סנטימטר.י״א מספר 3 במכונה כבר יכול לכופף השערה לתחילתה. ולכתחילה חצי סנטימטר כך נכון לנהוג.

  21. הרבנים כתבו שמותר לגלח את מקום הפיאות האופן שמשאיר אפילו מעט מן השיער. "וי"א…"
    זאת אומרת שיש מקילין אם משאיר מעט.
    האם הבנתי נכון

  22. בשו"ע סי' קפא סעי' ג הביא מחלוק במספרים כעין תער סמוך לבשר וכתב שיש להחמיר שלא לגלח, לכן מנהג ישראל להכריע שיש להשאיר לפחות 5 מ"מ אורך.

  23. זה לא כמו השך והמישנה ברורה וזה לא משוה כול עוד שיש שזיפים במצח אין שזיפים בקיצור העיקר כמו הרמבם אפילו אים נחמיר צריך כדי לחייב בלאו לקצוץ מעיקרו כמו לשון הרמבם בנזיר

  24. מעיקר הדין די להניח שיער באורך כלשהו.
    מאחר ומדובר באיסור דאוריתא, יש המחמירים להניח שיעור שיער באורך "כדי לכוף ראשו לעיקרו". שיעור זה הוא אורך השיער שגדל במשך שבוע, כמובא בגמרא נזיר, לט,ב :

    "מה תגלחת טומאה שבעה אף תגלחת טהרה שבעה וקים להו לרבנן כל ז' יומין אתיא מזייא כדי לכוף ראשו לעיקרו".

    על פי המחקר בימנו, שערה מתארכת ב-0.3 מילימטר ליום. יוצא שבשבוע זה 2.1 מילימטר. הפוסקים שקבעו שיש להשאיר מעל אורך זה, כנראה שרצו לשים גדר ולהרחיק אותנו מקו הגבול הנ"ל.

    בכל אופן כאמור, מעיקר הדין די להניח שיער באורך כלשהו. החושש לאיסור דאוריתא ישאיר אורך על פי האמור לעיל. והמחמיר תבוא עליו הברכה :)

  25. חברותא שלי יהודי ספרדי מתחזק, תלמיד של רב ספרדי גדול מירושלים והרב מניח לו להמשיך את הרגלו הישן ולעשות את כל הראש והזקן במספר 0 במכונת תספורת כי יש לו על מי לסמוך האם זה נכון או שעלי להוכיחו על כך ואפי' עד מאה פעמים וכו'
    דוב זית

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *