שאלה:
שלום,
לעיתים יש חלוקות לאברכים אצלנו בשכונה מטעם קופת העיר של מוצרי מזון וכדומה, בחלוקה האחרונה , הייתי בבית עם גבס ולא יכולתי לגשת לעמדת החלוקה וביקשתי מאברך אחר שלוקח לעצמו שייקח עבורי גם כן, וישמור לי בצד, האם זה בסדר ? האם אפשר לשער בסברה שכך היא דעת התורם/ בעל הבית? האם יש צורך לשאול בכל פעם את דעת התורם, כיוון שאי אפשר בפועל להגיע אליהם בפועל.
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה,
אם הם מניחים מוצרים עבור משפחות נזקקות וכל הקודם זוכה, וכל אחד יכול לקחת כמה שרוצה, מותר לאחד לקחת עבור חברו, משום 'מיגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה'. אם יש הגבלה לכל אחד כמה לקחת, ואין מספיק לכולם, אסור לאחד לתפוס עבור חברו. ויתכן שאם האחד חולה בבית שלא יכול להגיע, אולי יש להקל שדעת הקופה להסכים שיתפסו עבור מי שלא יכול להגיע בעצמו.
בהצלחה.
מקורות:
התופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים לא קנה. ולכן אומרת הגמרא (גיטין יא, ב ועוד) שאסור לתפוס לקט שכחה ופאה לעניים מסוימים כאשר מגרע לעניים אחרים שלא ישאר להם. וכן נפסק בשו"ע סימן קה שאסור לתפוס חוב לחברו כאשר חב לאחרים, ואם תפס לא קנה. על כן אסור לתפוס לאחרים מצרכים.
פסק השו"ע שם ס"ב שאם חייבים לו מותר לו לתפוס לחברו במקום לתפוס לעצמו, מיגו דאי בעי זכי לנפשיה זכי לחבריה. וכתב הסמ"ע שמותר לו לתפוס רק את הסכום שחייב לו, אבל לא יכול לתפוס סכום גדול עבור עצמו ועבור חברו. והש"ך חולק וסובר שאם חייבים לו יכול לתפוס עבור עצמו ועבור חברו, משום דמיגו דזכי לנפשיה זכי לחבריה. ולפ"ז יש לדון כשתופס לעצמו אם יכול באותו זמן לתפוס גם לחברו, שלפי דעת הש"ך מותר. אלא שלכתחילה קשה לפסוק כדעת הש"ך כדברי התומים והנתיבות שפסקו כדעת הסמ"ע. והפת"ש הביא בשם החת"ס שיכול לומר קי"ל כדעת הש"ך.
ולפ"ז אם תופס לחבר את החלק שיכול לזכות לעצמו מותר. אבל אם תופס לו ולחברו ביחד, לדעת הסמ"ע והנתיבות והתומים אסור, ולש"ך מותר. יתכן שבחלוקת מזון שזה לא הפקר כמו מתנות עניים אלא נתינה של התורמים, הם נותנים על דעת שכל אחד יבוא מעצמו לקחת, וא"כ גם לש"ך יהיה אסור, ומאחר ויש מחלוקת בדבר ויש מקום לאסור לכו"ע יש להימנע לתפוס לאחרים
אז אם יש הגבלה כמה לכל אחד אסור לתפוס כך יוצא לפי המקור
נכון!
השאר תגובה