שאלה:
אם יש עובד גוי שאחראי על חנות שבעל העסק הוא יהודי. והוא קיבל סכום כסף בשביל לעצב את החנות (במיני מתיקה וכד') למשוך עין הקונה (לקנות דברים אחרים). בין הדברים שהגוי קנה לשים ליופי בחנות, הם יינות [פשוטים, אך לא כשרים]. האם זה מוגדר הנאה מיין נסך שאסורה?
(בהדגשה שאין הנאה ישירה מהיין נסך, כי לא קונים אותו. והכסף לא ניתן ע"מ לקנות אותו אלא הגוי קנה אותו בין השאר לעיצוב החנות)
תשובה:
שלום וברכה
שאלה מענינת, לכאורה נראה לצדד לאסור. כי אף שאמרו מראה וריח אין בו משום מעילה, וכמבואר בגמרא בעבודה זרה סו ב, שם נחלקו אביי ורבא אם מותר להריח יין נסך, והלכה כרבא שמותר להריח חבית יין נסך כי ריח אין בו ממש, ראה רמב"ם מאכלות אסורות פרק יג הלכה יד, ביד המלך [לנדא] שם ועוד אחרונים דנו, אם כוונת הרמב"ם להתיר גם הנאה כדי ליהנות שהרי סוף סוף היא הנאה, או רק כשהכוונה היא לבדוק את היין אם הוא טוב, או הנאה שבאה לאדם מאליה, ומצדד שם להחמיר בזה, לכן גם במקרה שלנו אולי כיון שהכוונה להנאה יש לאסור.
וכן נראה במשנה ברורה בסי' רצז ס"ק ו, שכתב שאף שמותר להריח בשמים שהגויים נותנים ביין משום שהיין אינו נותן מטעמו וריחו בבשמים, מכל מקום אין לברך עליהם בהבדלה, ומבואר שאם היה היין נותן ריחו בהם היו נאסרים.
