שאלה:
שלום. אני קורא פרק יש מעלין לעילוי נשמה.
משנה א' מסיימת:
מקווה שיש בו ארבעים סאה חסר אחת, נפל מהם סאה לתוכו העלתו נמצאו מעלין ולא פוסלין.
למה המשנה אומרת "ארבעים סאה חסר אחת"? ואם חסר שתי סאות לא משלים? ואם חסר חצי סאה לא משלים?
ההגיון אומר לי שישלים לכל כמות, או שאני טועה.
תודה ושבת שלום.
תשובה:
מדברי הר"ש שם נראה שכל עוד רובו מי גשמים הרי הוא כשר.
ברכה והצלחה