שאלה:
נכנסתי למקום עבודה חדש- startup
הצוות שלי מורכב מגברים שנונים חכמים נחמדים ומצחיקים וכל שאר התיאורים בסיגנון
אני עצמי יושבת בחדר נפרד עם חרדית ויש במקום בחדר אחר עוד חרדיות
הראש צוות שלי נחמד בצורה חריגה הוא כל משפט שני גולש לעניינים שלא קשורים לעבודה ולוקח עלי אחריות אישית שארגיש בנוח
אני חושבת שיש בינינו חוסר תיאום ציפיות אני ארגיש בנוח ברגע שיניח לי והיחסים בינינו יהיו יחסי עבודה בלבד והוא בטוח שצריך לשחרר אותי מהקיפאון והקרירות שאני משדרת
הוא יושב איתי שעות על גבי שעות בכל יום בחדר לבד( הדלת פתוחה ) (אולי בהמשך זה יפחת התדירות וזה בגלל שזה התחלה)
הבנות החרדיות במקום אמרו לי שהוא אכן חריג בנחמדותו והם למשל לא חושבות שהיו יכולות לעמוד בניסיון הזה
הוא גם פחות קולט ניואנסים וגם אם אני מגיבה בקרירות לנושאים פחות לעניין שהוא מעלה הוא ממשיך לדבר
דוגמאות: אנחנו מדברים על משהו ואז הוא אומר : זה כמו מכונת כביסה… אה אגב בדיוק קניתי מכונת כביסה חכמה – אני אראה לך ומוציא את הפלאפון ומספר לי עליה ועל משפחתו
ומספר לי כל מיני דברים שמעניינים אותו
ואמר לי גם שמבחינתו צריך עירבוב והוא ממש לא בעד כל המקומות שעושים חדר חרדיות ואין להם תקשורת עם גברים וכו
הוא גם מאד מאד מתחשב:
הוא גם אמר שאם למשל מפריע לי משהו למשל כולם שואלים אותי בפורם משהו דתי ולא נעים לי- שאגיד לו
בנות אמרו לי שהוא אחד נודניק שטוחן את השכל שעות
ורציתי לדעת- מה לעשות? ולקבל הדרכה מהם קוים אדומים , מה לא
האם זה נסיון שאני יכולה לעמוד בו ואיך להעביר לו שדר שאני מעוניינת ביחסי עבודה בלבד- והאם לעשות זאת בצורה דוגרית או לא?
חשוב לי להדגיש שהאינטרנט מסונן ואני בחדר נפרד עם 2 חרדיות: אחת שמגיע ועוד אחת שמגיע אחת ל…
אשמח לתשובה – בתודה מראש.
תשובה:
שלום וברכה
האתגר היום במקומות עבודה באמת לא קל, חייבים לשמור על יחסי עבודה בלבד, זה כלל בסיס אצלנו שאין לזוז ממנו כלל, אחרת מגיעים לעגמת נפש שקשה לדמיין. אני מבין שהוא שם לב לכך ומדבר איתך על הענין, צריך לא להתבייש אלא לומר בצורה הכי ברורה גלויה וישירה, שנכון, אנחנו מבקשות חדר נפרד, ויחסי עבודה בלבד, לא בגלל שנחמד לנו כך יותר, או בגלל שאנחנו סבורות משהו כזה או אחר, פשוט זו האמונה שלנו, אנחנו דתיות ומורי דרכנו מבינים את הדת בצורה שכך מורה, ולכן חשוב לנו מאוד אם הוא יכול לסייע לנו לדאוג לכך שאכן כך יהיו יחסי העבודה במקום עבורנו. לא צריך להתבייש, אומרים זאת בנעימות אבל בצורה הכי ברורה שאפשר כדי להיות מובנים. הכל מתחיל בזה שאת מתביישת לומר ולכן מתנהגת כך באופן חלקי וזה נראה כמו הנהגה שלך הנובעת ממקום מנטלי ולא דתי, תסבירי לו, הדתיים יכולים להיות אנשים הכי נחמדים וכפיים, אבל זה עיקרון דתי שלנו וחשוב לנו מאוד שיכובד. לא צריך לומר ביחס אליו אלא הוא הרי מציע עזרה ביחס לכולם, אז שידע שזו העזרה שצריך…
לעמוד על העקרונות ולא להתפשר.
שבת שלום.
כנראה לא הסברתי את עצמי כל כך
הוא לא בדיוק מדבר איתי על זה הוא רק אמר לפני שנכנסתי שחשוב לו שאדע שזה המצב כדי לחסוך אי נעימיות בעתיד.
אז לא מספיק הבנתי מה הוא מתכוון.
אבל הוא לא מעלה את הנושא הזה ואני לא יודעת בדיוק אם הוא שם לב לזה הוא ויודע לקרוא לילד בשמו או שהוא חושב שזה סתם בישנות של ההתחלה.
בעיקרון הדריכו אותנו לא לומר דברים ישירות אלא להעביר מסר מסוים ע"י תגובות קרירות כל פעם שגולש וחוסר ענין מובהק כל פעם שזה לא נוגע לעיניני עבודה וכו
האם כן לעלות את הנושא ולומר לו באופן ישיר שאני מעוניינת ביחסי עבודה בלבד?
חשוב להדגיש שיש גם 2 חרדיות איתי בצוות שהם ממש חברות שלו כך שעלי ליצג את עצמי.
דיבור ישיר על הנושא והעלתו באופן יזום לא יכול ליצור חוסר נעימיות?
האם לא עדיף בשיטת העברת שדרים?
או שבמקרה שלי זה אחרת?
ואם כן מה בדיוק להגיד לו באופן שייצג אותי ולא כקבוצה כי הרי החרדיות האחרות הם שונות ממני…
תודה.
לא זכיתי להיות רב משיב באתר, אינני אלא אחד הקטנים שבמגיבים, ואיני יכול אלא לתת עצה – "תברחי".
כאשר גבר מסמן מישהי כמטרה, לא ירחק היום ויקרה ביניהם משהו, ועל כך אמרו חז"ל אין אפוטרופוס לעריות, ונשים דעתן קלה (להתפתות).
בגמ' נדרים דף ט' מובא על שמעון הצדיק שהתרגש מאוד מאותו נזיר שגילח את שערו מפני שראה את בבואתו במים. ולמרות שלא היה אוכל מקרבן נזיר, במקרה הזה אכל. מדוע?
מסבירים בעלי המוסר שהוא לא אכל מקרבן נזיר כיוון שחשש שרוב הנזירים מתחרטים על נזירותם (כאשר הם נטמאים והיא מתארכת שוב ושוב), אבל הנזיר הזה היה בעל עיניים צופיות, הוא זיהה את הסכנה מראש! ולכן אין חשש שיתחרט כי הוא צופה הכל מראש!
גם מקרה זה אינו נתון להכרעת ההלכה אלא להכרעת השכל הישר, החכם עיניו בראשו לברוח ממקומות כאלה!
סליחה שאני מתערב. אבל זה יותר מידיי הסברים לומר לו ולהגיד לו. ושהרבנים אמרו וכו'. זה כמו משא ומתן עם היצר הרע נשמע. שלא מומלץ.
אולי להגיד לי: שמע אני חרדיה ואני לא רוצה שום קשר מחוץ לעבודה.
כל המשפטים על הרבנים אמרו, וזה האמונה וכו'. פותחים לפעמים שיחות אמונה ודת….. "הרבנים מחליטים עליכם? ומה רע בכך וכו'?"
צריך להגיד לענ"ד סיומא וזהו. ואם הוא עובר עליה. פשוט להיות גם לא נחמדה ולומר "ביקשתי משהו, תכבד"
ככלל עדיף העברת שדרים אבל נראה שכאן מדובר במקרה קיצון שזה לא יעזור, תתמקדי כמובן בנושא הטכני לא הערכי, אם אפשר לא לשבת לבד יחד בחדר, כי זה לא מקובל כל כך אצלנו, או משהו דומה, מכאן הוא כבר יבין שאת שונה, אולי ישאל ותגידי כן, אצלנו נהוג ומקובל שמקיימים רק יחסי עבודה, כולנו נחמדים ונעימים, אבל זה נושא דתי אצלנו.
ישראל מאיר לא נשמע מדברי השואלת שזו הסיטואציה, אבל נכון שגם על זה יש לחשוב האם זה כך.
אם זה עסק גדול שמחזיק אחראי כח אדם אפשר לגשת ולבקש שהמנהל ידבר רק בעניני עבודה נטו.
אם אין אחראי כ"א אפשר להודיע למנהל עצמו בצורה ברורה ורשמית ועדיף גם שיהיה תיעוד שאת מבקשת לדבר איתך במה שנוגע לעבודה נטו.
לפי חוק אמורה להיות לך הגנה ואחרי שביקשת והודעת אסור לו לדבר איתך בנושאים אחרים שהם לא עניני עבודה וזה בכלל לא קשור לדת.
השאר תגובה