בס"ד

מהו הסוד של תנועת התשובה? כיצד אנשים מצליחים לשנות בבת אחת הרגלים ואף המתמכרות? האם יהודי יכול לכפור לאחר מעמד הר סיני? מהו סוד הנאמנות של עם ישראל לתורה למרות כל הרדיפות? האם הערב רב היו במעמד הר סיני? מהו הסימן מיהו ערב רב? כיצד קרח כפר לאחר מעמד הר סיני? כיצד חטאו עם ישראל בחטא העגל לאחר מעמד הר סיני? כיצד כפרו עם ישראל בתקופת המרגלים לאחר מעמד הר סיני? מדוע בדורנו ישנם כה הרבה כופרים למרות מעמד הר סיני? האם לכופרים יש זכות אבות המציל אותם מהגיהנום? האם האמונה היא תורשתי? האם אדם יכול לשנות את התורשה? האם הDNA של העם היהודי ניתנת לרכישה? האם מברכים על הDNA של העם היהודי? האם לרבי עקיבא שהיה בן גרים היה את הDNA היהודי? בשאלות אלו ועוד עוסק מאמרנו השבוע.

האם יהודי יכול לכפור לאחר מעמד הר סיני?

מאמר השבוע הקודם עסק בשאלה מהו מעמד הר סיני, ומדוע הוא נקודה כה מרכזית וחשובה בחיי כל יהודי. כיון שהוא נושא מהותי כל כך ראינו צורך להרחיב את הדברים ולהשלים את המאמר במאמר נוסף העוסק בנקודה המרכזית מהו הDNA של האמונה היהודית.

מהו מעמד הר סיני

עמדנו על כך שמעמד הר סיני מהוה ההוכחה המרכזית ומהותית לכך שהתורה משמים, אולם ההוכחה היא בכמה רבדים, הוכחה לוגית, הטמעת האמונה בלבם של עם ישראל, אמונה חושית, יחד עם ברית בין עם ישראל לבורא עולם, וברית בין בורא עולם לעם ישראל. והתורה מצווה עלינו כציווי ומצוה להטמיע את המעמד בקרבנו, ולא לשכוח לרגע את המעמד, לתעד את העדות ולהעבירה בדייקנות ובמסירות לדור הבא. מצוה שאנחנו מקיימים בכתיבת שורות אלו.

נסכם בקצרה את הדברים: במעמד נוכחו מעל 600,000 גברים מבני ישראל בגילאי 20-60 בנוסף היו הנשים הילדים והמבוגרים, והערב רב, כלומר כמה מיליוני איש, המעמד מתועד בדייקנות בתנ"ך, התנ"ך מועבר בדייקנות מדור דור, כולל תיעוד של כלל הדורות עד לתקופת בית שני. כך שלא ניתן לזייף את התיעוד, משום שאי אפשר ביום בהיר להמציא לעם שלם כי היה כך וכך, והנה התיעוד. הוכחה לוגית זו מוזכרת כבר בכוזרי ואף קודם לו, הוא כמובן מכיל עוד פרטים רבים, הזכרנו רק את בסיס הדברים, והוא הועבר באין ספור סמינרים לקירוב, עם אנשי מדע חילונים מובהקים בכירים, ומעולם לא נכשל.

השלב הבא מוזכר בתורה עצמה, הבורא כותב, כי הוכחתי פעם אחת הראיתי לכם את האמת בצורה הכי מוחשית שיתכן, אולם כדי שהאמת תשפיע צריך להטמיע זאת בלב, כלשון התורה לאחר שתקיים את 'וידעת', צריך לקיים 'והשובת אל ליבך', משום שכאשר אנחנו מציגים רק את ההוכחה הלוגית לאנשי מדע, או לאדם מהשורה, לאחר שהוא מודה בכך שיש הוכחה לוגית, נדיר המציאות שבו הוא אומר מצויין גליתי את האמת, מרגע זה אני חוזר בתשובה, ומקיים את כל המצוות. ברוב המקרים התגובה תהיה 'מעניין', 'פרודקס מדהים למחשבה', 'אין לי תשובה, אבל יש עוד דברים שאין לי תשובה', או לחילופין 'אף פעם לא ידעתי שהיהדות היא מוכחת כל כך לוגית', אולם האדם לא ישנה את דרכו, לעיתים זה גורם לאדם לחבב את היהדות, ואף לתמוך בשומרי תורה, לעיתים להיפך המצפון מתעורר וכדי להרגיע את המצפון האדם נהיה דוקא אנטי, או אדיש כדי לברוח מהמצפון. אך הניסיון מוכיח שהוכחה לוגית אינה משנה את אורחות החיים של האדם.

מהו סוד תנועת התשובה?

רק כאשר הרגש מתעורר, וכאשר האדם מצליח להטמיע את האמונה בלב, אז הוא מסוגל לשנות את דרכו ואורחות חייו. ובצורה מדהימה ובלתי מובנת אנחנו עדים לתנועת התשובה הכוללת מאות אלפי יהודים שגילו את האמת, לעיתים היה די בניצוץ קל להצית בהם את האש, ולעיתים היה זה תהליך מורכב וארוך, אולם הם שינו את דרכם ב180 מעלות, קיבלו עליהם עול תורה ומצוות שהוא מערכת חוקים מורכבת הדורשת שינוי מהותי בכל ההרגלים, דבר מדהים שאדם בכלל מסוגל לחולל בעצמו, ובפרט אותם שברגע אחד הצליחו לעשות את המהפך. והשאלה הנשאלת היא כיצד?

לצד זאת אנחנו עדים ליהודים רבים שגדלו במקומות המנותקים מהיהדות, או אפילו גדלו בחינוך אנטי יהדות, מקומות שעיוותו לחלוטין את ערכי היהדות, ובכל זאת יש בליבם כמיהה עצומה לברר על היהדות, לקיים מצוות ולהתקרב, והם שבים בתשובה בצורה מופלאה, לעיתים גם בלי הוכחה לוגית כלל, פשוט מרגישים בלב שזו האמת. והשאלה הנשאלת הוא מנין מגיע התופעה הזו?

האם יהודי יכול לכפור בהשם?

עמדנו בקצרה על התופעה במאמר הקודם, והבאנו את דברי הרמב"ם ב'אגרת תימן' האגרת המפורסמת שכתב לקהילת תימן כאשר עמדו במשבר אמונה חמור בעקבות הופעת משיח שקר, 'וכבר הבטיחנו הבורא יתברך כאדם הנכנס ערב לחברו ודי לנו בערבותו, והודיענו שכל מי שעמד על הר סיני שהם מאמינים בנבואות משה רבינו בכל מה שבא על ידו, הם ובניהם ובני בניהם עד עולם. שכן אמר הקב"ה יתברך (שמות יט ט): 'הנה אנכי בא אליך בעב הענן, בעבור ישמע העם בדברי עמך, וגם בך יאמינו לעולם'. לפיכך יש לדעת, שכל מי שנטה מדרך הדת הנתונה במעמד ההוא שאינו מזרע האנשים ההם. וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה על כל המסתפק בנבואה: לא עמדו אבותיו על הר סיני. המקום יצילנו ויצילכם מן הספק, וירחיק ממנו ומכם המחשבות המביאות לידי ספק ולידי מכשול'.

כלומר כל יהודי שכופר בתורה ובמעמד הר סיני הרי זה סימן ברור שהוא אינו מאותם שעמדו אבותיו על הר סיני, משום שהDNA היהודי מוכיח שכל מי שהיה בהר סיני בשורש נשמתו הוא מאמין שתורה.

אין שום הסבר לוגי אחר שיכול להסביר את הנאמנות של עם ישראל לתורתו ודתו למרות כל מה שעבר עליו, ולמרות שהעמים ששלטו בו ניסו לא פעם בכל כוחם להסיטו מאמונתו ודתו.

כיצד מצינו כופרים יהודים?

במאמר הקודם הרחבנו שבעצם הדברים מופעים כבר בפסוקים, והבאנו מאמרי חז"ל המבארים כיצד הדברים פועלים, אולם השבוע אנחנו רוצים לעסוק באחד השאלות המהותיות ביותר, אם כן כיצד יתכן שבכל זאת יהודים מזרע ישראל כופרים בתורה?

השאלה החמורה הרבה יותר, הרי גם בדור המדבר אותם יהודים שראו בעצמם את מעמד הר סיני ראינו 3 תופעות של כפירה עמוקה בבורא יתברך: א. 40 יום לאחר מעמד הר סיני כבר מצאנו את חטא העגל, שבו עם ישראל התכחש לבורא וסר מהדרך. ב. מעט יותר משנה לאחר מעמד הר סיני שבו המרגלים מסיורם בארץ ישראל, והם כפרו ביכולת של השם להביאם לארץ ישראל. ג. קרח ועדתו כפרו בכך שהתורה ניתנה מהשמים, והם האשימו את משה רבינו שהוא המציא את הדברים מליבו.

התשובה לכך מחלקת לכמה חלקים, ויש חשיבות גדולה להטמיע את ההבדלים ביניהם.

בעקרון ישנם שני תירוצים מרכזים בנושא, אשר שניהם נכונים ומדויקים. ולכל תירוץ ישנם ניסוחים שונים והיבטים שונים שיש בהם חשיבות רב, אך יש קו מרכזי בכל מהלך.

א. מעמד הר סיני השפיע רק על עם ישראל בני אברהם יצחק ויעקב, ולא על הערב רב שהצטרף לעם ישראל כאשר הוא יצא ממצרים. ב. הכפירה של יהודי שאבותיו היו במעמד הר סיני שונה במהותו מהכפירה של יהודי שאבותיו לא היו שם.

עם מי היה הברית

מעמד הר סיני מוגדר כברית, עשרת הדברות נחרתו על הלוחות והם קרויות לוחות הברית, אותם הוריד משה רבינו מהשמים, התורה מתארת את כריתת הברית בסיום מעמד הר סיני (שמות כד ד-ט): 'וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֵת כָּל דִּבְרֵי ה' וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה לִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים לַה' פָּרִים. וַיִּקַּח מֹשֶׁה חֲצִי הַדָּם וַיָּשֶׂם בָּאַגָּנֹת וַחֲצִי הַדָּם זָרַק עַל הַמִּזְבֵּחַ. וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הַדָּם וַיִּזְרֹק עַל הָעָם וַיֹּאמֶר הִנֵּה דַם הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת ה' עִמָּכֶם עַל כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה'.

הגמרא (סוטה לז:) כותבת שעל כל מצוה נכרתו עם בני ישראל 603,550 בריתות, כלומר מנין היהודים שהיו במקום, וכל אחד כרת ברית אישית עם הבורא יתברך וקיבל ערבות על כך שכל שאר אחיו היהודים יקיימו את התורה. {הגמרא מונה שהיו 48 כריתות ברית במדבר, ומכאן שעם ישראל כרת 603,550X48X613 בריתות [17,758,855,200]}.

אולם נשאלת השאלה היכן היו הערב רב? מדוע הם אינם במנין? מדוע הם אינן בברית?

הערב רב נוכח במקום התרשם התפעל, אולם הדבר לא שינה להם את הDNA, לא נכרת ברית בנקודה העמוקה בלב, הערב רב יכול היה לראות את המעמד האדיר, ו40 יום לאחר מכן לעשות עגל ולהסית את בני ישראל להצטרף אליו.

הבני יששכר (תשרי מאמר ד דרוש ב הג"ה) נתן סימן מיהו ערב רב, ולמי יש את הDNA היהודי? במידה ומעוררים אדם ומשמיעים בפניו דברי תורה והוא אינו מתפעל, ונשאר אדיש, זה סימן שמעמד הר סיני אינו טבוע בנשמתו, משום שמהות המעמד היה שראו את הקולות, כלומר ראו בחוש את הנשמע.

הנקודה הזאת מחדדת את העובדה עליה עמדנו במאמר מערכת בשבוע הקודם, אומות העולם במעמד הר סיני הזדעזעו הרגישו שהעולם אינו יציב יותר, והרגישו שהבורא יתברך נגלה בעולם, אולם הדבר לא גרם להם להצטרף לעם היהודי, לשנות את אורחות חייהם, הם באו לבלעם הקוסם המיתולוגי בבהלה, וכאשר הוא הסביר להם שזה אירוע הנוגע לעם ישראל, הם שבו באדישות לחיים שלהם, העובדה שהם ראו בחוש כי הבורא מנהל את העולם לא השפיע עליהם, ולא יצר אצלם שום שינוי.

ולכן עלינו למקד את השאלה בעם ישראל עצמו, העם שנכרת עימו ברית, ברית ששינה את הDNA של העם היהודי, וכפי שכתב הרמב"ם שמי שעמדו רגליו בהר סיני באותה מעמד נורא אינו יכול לכפור.

חטא קורח

נתחיל דוקא מהחטא של קורח, משום שקורח ועדתו היו מהחלק המובחר ביותר של עם ישראל, קורח מהמשפחות החשובות ביותר של עם ישראל, זכה לתפקיד של נשיאת הארון, דבר המראה על דרגתו הרוחנית הגבוהה, ואף היה בעל רוח הקודש, וראה כי שמואל הנביא יוצא מחלציו, בניו אף כתבו חלקים מספר תהילים. ויחד עימו היו חלק ניכר מהסנהדרין ונשיאי העדה, כגון אליצור בן שדיאור נשיא שבט ראובן. אם כן כיצד אנשים אלו יכלו לחטוא לאחר מעמד הר סיני?

מאידך נאמר בירושלמי (סנהדרין פ"י ה"א) שקרח היה אפיקורס. 'באותו שעה אמר קרח אין תורה מן השמים, ולא משה נביא ולא אהרן כהן גדול'. כלומר שלמרות שהוא היה נוכח במעמד הר סיני הוא כפר בכך שהתורה ניתנה מהשמים, ובכך שמשה רבינו הוא נביא. כך מובא גם ברמב"ם (יסוה"ת פ"ח ה"א).

הסטייפלר (הובא במשמר הלוי ברכות סי' ע) השיב על כך שההבטחה הוא כשאין סיבות אחרות הגורמות לאדם להתבלבל, אדם יהודי שעמדו רגלי אבותיו על הר סיני, מעצמו אינו יכול להאמין בדעת הפילוסופיה היוונית המכחישה כל דבר שאינו מורגש בחוש. אולם כאשר אדם אינו הולך באמונה התמימה, או אוכל מאכלות אסורות הגורמים לטמטום הלב, או מתאוה לתאוה מסוימת, או פורץ גדר מגדרי התורה, החטא מושכו מדבר לדבר, ומשתקע יותר בחטא עד שמגיע לכפירה, כפי שהיה אצל קרח, שהכל התחיל ממה שנפגע שלא בחרו משה רבינו לנשיא, והלך מדחי אל דחי. ושוב מצא טענות שונות שבהם שכנע את עצמו למשל כיצד חוט אחד של תכלת פוטר את הטלית טלית של תכלת עדיין צריכה ציצית, עד שאבד לגמרי.

הרב שך (משמר הלוי שם) ניסח זאת בצורה דומה ההבטחה היא שהנטיה הטבעית תהיה להאמין, ויהיה להם עזר מה' יתברך על כך, אך לא ניטלה מהם כח הבחירה, ומי שבוחר ברע לא יעזור ההבטחה.

למעשה הדבר מופיע גם באגרת תימן עצמה, משום שהרמב"ם כותב שמי שאבותיו עמדו על הר סיני אינו יכול לכפור, ומסיים ולכן תתחזקו באמונה ותחזקו זה את זה. במבט פשוט יש כאן סתירה, מצד אחד הרמב"ם כותב לאותם יהודים בתימן שתהו והסתבכו בשאלות באמונה, כי האמונה נקבעה ע"פ DNA הטבוע בכם תורשתית, ומי שכופר הרי זה ראיה שלא עמד על הר סיני!!!

לאור הדברים הללו כל אדם שיש לו ספיקות באמונה, אמור לכאורה להרים ידים ולומר לעצמו טוב התורשה שלי דפוקה, אבותי לא עמדו על הר סיני, חסר בתוכי את הDNA היהודי שגורם לי להאמין, ולכן אני מקרה אבוד. אולם מיד אחר כך הרמב"ם כותב בדיוק להיפך, כיון שמי שעמד אבותיו על הר סיני מאמין, והובטח שלא יכפור עליכם להסיר כל ספק מהלב ולחזק זה את זה. כיצד ניתן ליישב את הדברים?

אולם האמת היא שהרמב"ם כותב להם כי הוא מבין את מצבם את הנסיבות, שבהם עמדה יהדות תימן באותה תקופה שבה נכתבה האגרת, הוא מזכיר את הנסיונות הקשים והשמד מצד השלטונות, יחד עם האכזבה ממשיח השקר בהפיח בהם תקוות שנכזבו, והוא כותב כי הוא מבין כי נוצרו שאלות קשות באמונה, ויש נטיה טבעית לפתור את הבעיה המורכבות ע"י הכחשת האמונה.

אולם הוא מעודד אותם דוקא משום שעמדו רגלי אבותיכם על הר סיני בכוחם לעבור את המשבר, כי הDNA הטבעי שלכם הוא הוא להאמין!!! כפי שאכן יהדות תימן הוכיחה בגאון ובעז כי הם צלחו בהצלחה את המשבר הנורא שהיה בתקופה זו, כמו כן גזירות ושמדות קשים נוספים שהיו מנת חלקם במהלך ההיסטוריה של תימן, ובפרט גלות מוזע, והעובדה שעד ימינו אנו – יהדות תימן עקבית באומנתה הטהורה, וצלחה את כל המשברים, מוכיחה מעל כל ספק כי רגלי אבותיהם עמדו על הר סיני, בדיוק כפי שכותב הרמב"ם.

תיאור הגיהנום שבו מצויים קרח ועדתו

להמחיש את הדברים נביא תיאור מרתק ממדרש כונן (ערך צפון גיהנום, הובא באוצר המדרשים עמ' 256) שבו מתואר הגיהנום של הכופרים ששם נמצאים קרח ועדתו, וכך נאמר שם: 'הבית השלישי נדונים שם עשרת אלפים ריבוא מאומות העולם הנזכרים, ודנין אותם בשבט של אש כמשפט הראשונים, והמלאך הממונה עליהם שמו שפטיא"ל. וקרח ועדתו שם, וקרח ממונה עליהם, וקרח נפטר מן הדין בזכות לוי בן יעקב, ועדתו נפטרים מן הדין בזכות שאמרו אבותיהם נעשה ונשמע בהר סיני'.

המדרש מתאר כי קרח ועדתו מצויים באותו מחלקה בגיהנום אולם להם יש פריבילגיה והם אינם נענשים שם כשאר הנשמות המצויות שם, משום שיש להם זכות אבות, שהרי קרח הוא נכד של לוי, וכל עדתו בנים של מי שאמר על הר סיני נעשה ונשמע, ולכאורה אמנם הם חטאו, אולם גם הם אמרו בעצמם נעשה ונשמע. מהדברים אנו למדים כי אמנם הם הפרו את הברית, להם כבר אין את הזכות שאמרו נעשה ונשמע, אולם עדיין יש להם זכות אבות, המציל אותם מעונשי הגיהנום. ונותן להם תקוה לצאת משם, וכפי שדרשו חכמים (סנהדרין קח.) את הפסוק, (שמואל א' ב ו): 'מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל' שעדת קרח עתידים לצאת מהשאול.

סיכום

לסיכום נוכל לומר כי יהודי אינו נולד כדף חלק, עמוק בלב של כל יהודי נטוע האמונה בבורא עולם, האמונה במעמד הר סיני, ובכך שהתורה משמים. אולם כל אדם הנמצא בעולם יש לו תפקיד ומטרה, הוא הגיע לעולם כדי להאבק, ובהחלט יש לו נסיונות גם בתחום האמונה, אולם כאשר הוא יתאמץ הוא יצליח גם כאשר ניצבים מולו נסיונות ופתיונות ששום עם אחר אינו יכול להמשיך להאמין לאחר נסיונות ופתיונות אלו, והסיבה לכך משום שמעמד הר סיני הוא חלק מהDNA של האומה היהודית.

בעוד של מי שלא עמדו רגליו על הר סיני ההנחה הראשונית של הלב הוא שאין בורא לעולם והתורה לא משמים, והוא זקוק לנסיבות חיצוניות לגרום ללב לרצות שכך יהיה האמת.

במילים אחרות נוכל להגדיר כי תחילת הניסון של יהודי תמיד יתחיל מתופעה חיצוניות ולא מתהיה פילוסופיות בלב. ולכן מהות הכפירה של יהודי תמיד שונה ממהות הכפירה של מי שלא עמדו רגלי אבותיו על הר סיני.

הדגמת הדברים

לדוגמא חטא העגל נוצר כאשר עם ישראל שהתרגל לסמוך על משה רבינו נכנס לחרדה קיומית, הערב רב שהחיבור שלהם לאמונה לא הייתה שורשית, ולא הגיע מתוך אמונה מהלב אלא רק מהתפעלות חיצונית מעוצמת המעמד, שבו אל הDNA המצרי הטבוע בהם, והאמינו כי זה הרגע הנכון לפנות לעבודה זרה, והאמינו כי הם יצרו עגל זהב שיהווה תחליף למשה רבינו.

ולא זו בלבד אלא שהם הצליחו להטעות את הלב העם, וכפי שמבואר בחז"ל היו רמות שונות של החטא בקרב עם ישראל, ולמרות הטעיה ונסיבות הקשות גם בקרב נוהים אחרי העגל רובם טעו בכך שהאמינו שזה אמצעי שהבורא מעמיד להם לעבוד את הבורא.

בחטא המרגלים – המרגלים הצליחו להכניס לעם ישראל פחד קיומי כי אין להם את הזכות לרשת את הכנענים.

גם כאשר עם ישראל עבד עבודה זרה, הנביא מתאר כי התקופה הקשה ביותר היה בימי אחאב, כפי שנאמר בנביא (מלכים א' טז ל-לג; כא כה-כו), ובכל זאת עם ישראל גם בתקופת אחאב ואיזבל פסח על שני הסעיפים, כפי שאמר להם אליהו הנביא. ואף שמו של אחאב מורה על הסתירה הפנימית בנפשו כפי שדרשו חכמים (סנהדרין קב:) אח לשמים ואב לעבודה זרה.

דוגמא נוספת אנחנו מוצאים אצל מנשה מלך יהודה, אשר בימיו ממלכת יהודה הגיע לנקודה הקשה ביותר של עבודה זרה יותר מכל דור אחר, ובכל זאת הגמרא (סנהדרין קב:) כותבת כי הוא ידע את ההלכות יותר מרב אשי, והוא אמר לרב אשי כי אילו הוא היה עם היצרים של דורו הוא היה מרים את שיפולי גלימתו ורץ לעבוד עבודה זרה.

האם זה תורשתי

מעתה נשאלת השאלה האם זה תורשתי? האם יש סיכוי לצאצא של הערב רב? או לסתם גר?

השיטה מקובצת (נדרים כ. ד"ה זו) כתב כי מי שאין לו בושה הרי זה הוכחה שלא עמדו אבותיו על הר סיני והוא בא מגרים. מהדברים אפשר ללמוד שלכאורה לגר אין את המעלה הזו.

אמנם בגמרא (שבת קמו.) נאמר כי אף נשמות הגרים [מזלייהו] היו בהר סיני ופסקה זוהמתם. ולכן כתב רבי צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק בהעלותך אות י) כי נשמתו של רבי עקיבא עמדה בהר סיני, ולפיכך זכה להבנה בחלקים מהתורה אף יותר ממשה רבינו, שרק מי שהיה בהר סיני מסוגל להבין, שהרי גם נשמות הגרים עמדו על הר סיני.

ואכן הראשונים (מחזור ויטרי סי' תכח; מאירי אבות סוף פ"ה ד"ה ובכאן; רשב"ץ אבות פ"ה מכ"ד) גרסו במסכת כלה (פ"א הט"ז) כי אדם שנהג בעזות בגדולי ישראל מוכח שהוא בן נדה וגם ממזר וגם שלא עמדו רגליו על הר סיני. כלומר העובדה שהוריו ילדו אותו באיסור גם אם הוא מגיע ממשפחה מיוחסת מנתקת את הDNA היהודי שלו, והוא איבד את המעלה שהוטבע בבני העם היהודי במעמד הר סיני. מהראוי להדגיש כי החוצפה שם היתה גם כלפי רבי עקיבא שהוא היה בן גרים, מאידך רחל זיהתה אצלו את התכונות היהודיות הבולטות ביותר. ובודאי נשמתו של רבי עקיבא עמדה בהר סיני, ולכן התברך במידותיו הנפלאות, והגיע לאן שהגיע.

המהר"ל מפראג (חי' אגדות נדרים כ. ד"ה וכל) כותב כי לא די בכך שהאדם או נשמתו עמדו בהר סיני, אלא יש צורך גם שהוא קיבל על עצמו את מלכותו ואלוקותו יתברך, ולכן אדם חסר בושה אף שהוא יהודי נשמתו לא קיבלה במעמד הר סיני את מלכות הבורא, ולכן אין לו את מעלות המעמד.

האבודרהם (ברכת השחר) כותב כי הברכה 'שלא עשני עבד' אנחנו מברכים בכל בוקר, על כך כי לא די בכך שנולדנו לעם היהודי, גם העבד חייב במצות אולם אין לו את המעלה של מי שעמד בהר סיני, והDNA היהודי אינו טבוע בו. ומשמע כי דוקא עבד שהאדון הכניסו בעל כרחו לעם היהודי, אולם הגרים נשמתם הייתה בהר סיני, ולכן יש בהם את הDNA היהודי.