סיפור גנאי על אנשים ידועים שמעשיהם פורסמו

שאלה:

האם מותר לספר על דמויות מההיסטוריה של מדינת ישראל שיש בהם גנאי? לדוגמא כמו זמרים, מדינאים ופוליטיקאים שנפטרו? הסיפורים מפורסמים אבל לא ידועים והדמיות לא שמרו מצוות
תודה רבה!

תשובה:

מותר לדבר לשה”ר על מחלל שבת בפרהסיא וכן על כל מי שיצא מכלל “עמיתך” ואין מידת חסידות להימנע מזה.

כל זה אמור במי שגידלו אותו על פי התורה והוא ר”ל פרק עול מצוות, אבל מי שגדל עם חינוך חילוני נחלקו הפוסקים האם דינו כמומר או נחשב אנוס ודינו כישראל.

הח”ח בכמה מקומות הדגיש שמי שיצא מכלל עמיתך אין עליו איסור לשה”ר ואדרבה מצוה לגנותו, (הל’ לשה”ר כלל ח’ סעיף ה’, בסוף כלל ט’ הלכות רכילות).

ולענין מחללי שבת בזמנינו בארץ ישראל [אלו הגדלים בחו”ל במקומות נידחים שמעולם לא שמע על יהדות ויהודים נראה שדינם כשוגגים] נחלקו הפוסקים בזה דהרבה סוברים דדינם כמומרים, אבל החזו”א (יו”ד סי’ א’ סק”ו) כתב דאין להכריע כך באופן כללי וצריך לדון על כל אחד בפרט, עי’ בספר בינה ודעת (הל’ מחללי שבת בזמנינו) במבוא ובפכ”ו שהאריך בזה.

דברים שמפורסמים לכל, יש בהם את הכללי של אפי תלתא אבל רק אם אין הכוונה עכשיו לגנאי אלא לסיפור היסטורי בעלמא.