שאלה:
אבא שלי בשנת אבל ,עדין קורא קדיש על אמו . הוא השתתף בהלוויה של אדם אפיקורוס בבית קברות "מנוחה נכונה" שהבן של האבא הנפטר באותה הלויה אמר קדיש אבי הצטרף אליו . הבן גם כן אפיקורס גמור וכל כל המשפחה , אתאיסטים שונאי דת ושונאי חרדים בכל נפש. הקדיש שהבן קרא ,זה היה מבחינתו כמשהו תרבותי ונימוסי . לא משהו מעבר.
וגם ידוע שאפיקורוס אין לו חלק לעולם הבא .
האם אבא שלי עשה נכון שאמר איתם קדיש ?
והאם בכלל יש טעם לומר קדיש על אדם אפיקורוס ? לא מטעם הבן ,אלא האם זה מסייע לנפטר ? ממילא אין לו חלק לעולם הבא .
תודה
תשובה:
בודאי הוא עשה דבר נכון, וממש לא כדאי שאנחנו נקבע בעצמנו למי יש חלק לעולם הבא ולמי לא, קשה מאוד לשפוט אנשים, רוב החילונים היום הם במידה רבה תינוקות שנשבו, קיבלו חינוך חילוני, החיים גרמו להם לריחוק וכו', ואנחנו את המשפט משאירים לבורא עולם לבדו.
מקורות:
מעיקר הדין, אדם שהוא אפיקורס אין צורך לשבת עליו שבעה. ראה שולחן ערוך יו”ד סי’ שמ”ה סעיף ה’, אולם ניתן להתאבל עליה כמבואר ברמ”א בסי’ שע”ד סעיף ו’, וראה בספר בינה ודעת פרק י”ח סעיף ג’ ובהערות שם מקורות לכך שיכול לשבת גם מפני כבוד הבריות של הבן. ובספר אמת ליעקב להגר”י קמינצקי סי’ שמ”ה כתב שנוהגים להתאבל על תינוק שנשבה, וראה עוד בשו”ת שבט הלוי חלק ג’ סי’ קס”ו.
תודה .
האם זה מועיל לנפטר או מועיל לאבל ?
הנושא שלנו הוא להועיל לנפטר, ןהבאנו שיש סוברים שזה מועיל לו, רק כתבנו גם שהמנהג להתאבל הוא גם בשביל כבוד משפחת האבלים.
נ.ב ראיתי שכתבת לי שלא כדאי שנקבע בעצמינו למי יש חלק לעולם הבא ולמי לא .
אבל זה חז"ל לימדו זאת לא אני .אפיקורוס (כופר) מוזכר במשנה (מסכת סנהדרין, פרק י', משנה א') בתור מי שאין לו חלק לעולם הבא.
ובוודאי ששאלתי על משפחה שלא נמצאת בדין "תינוק שנשבה" (ובכלל המושג הזה תינוק שנשבה בעידן הטכנולוגיה שהכל חשוף כבר אין לא ממש תוקף אמיתי ,זה רק נאיביות של רבנים שכוונתם טובה אבל זה לא מציאותי).
שאלתי על אדם שהוא ומשפחתו אפיקורסים גמורים שלא מסתירים את שנאה שלהם לדתיים מכל סוג , שקוראים לכל הנביאים משוגעים ולכל חז"ל סכיזופרנים ,ואוסרים לעשות בביתם קידוש ועוד דברים קשים נוספים …הרמב"ם פוסק שיש לשנוא אנשים כאלו :"וכאשר יפקפק [אפילו רק יפקפק] אדם ביסוד [אחד] מאלו [שלושה-עשר] היסודות הרי זה יצא מן הכלל וכפר בעיקר ונקרא מין ואפיקורוס וקוצץ בנטיעות, וחובה לשׂנוא אותו ולהשמידו, ועליו הוא אומר: 'הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ יְיָ אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט' [תה' קלט, כא]" .
עכשיו מה הגבולות ? אני מבין שיש צורך באחדות בארך אפיים ,לאחות את הקרעים בחברה שלנו,לא למהר להגדיר אדם כאפיקורס באמת וללכת בקו אמצע בעדינות ולא לתת ביטוי ליצר הרע לעשות גרוע יותר וכו ..
אבל מה הגבול ? איפה אנו כבר מפספסים את עשיית הצדק ?
אתה מבין שהחתן של אחות של אמא שלי הולך לבית הכנס אז הם לא מחכים לו ואוכלים את ארוחת הערב שלהם בכוונה כי הוא הולך לתפילה בערב שבת ? ושהוא מגיע מבית הכנסת הם מבקשים שיעשה קידוש בפינה או בגינה …ומה ההנהגה הנדרשת במצבים כאלו לפי ההלכה ? להתרגל להיות מושפל ? לשתוק לשתוק ולשתוק ? זה יקדם משהו באמת ?
אינני יודע לומר כי אני לא מכיר, אני רק יכול לומר שזה שיש טכנולוגיה והכרות עם דתיים לא אומר שהם לא תינוקות שנשבו, הם חונכו בדרך הזו והעובדות הן שרוב ככל האנשים שחונכו כך ממשיכים להיות חילונים, כח ההרגל הוא עצום, השנאה בתקשורת לדתיים היא עצומה, הידע שלנו להנגיש את היהדות בצורה מושכלת ורציונלית, לא תמיד טובה אצל כולם וכו'. האם להתארח שם בשבת או לא זו שאלה אחרת, זה שאסור לאכול מהאוכל שלהם זה גם פשוט.
כבודו אני לא מסכים ..שמעתי טת הרב מאיר אליהו אומר במפורש שאין דין כזה בזמנינו …אבל בסדר לא אמורים להסכים כי הוא אמר .
מצד האמת חינוך זה לא גזרה , אדם עומד על דעתו ובכל מקום יש תסיסה של ויכוחים דתיים פוליטיים ותרבותיים אצלנו בעם ,הידע נגיד לכולם ..זה שאדם בוחר להמשיך בדרך שבא הוא חונך זה לא כי הוא שבויי זה כי ככה יותר נוח לו ..והרי הידע חשוף לכולם "והחוכמה בחוץ תרונה קוראת לכם מרחובות מי לה' אלי" …האמת גלויה רק נשאר לדרוש ולבקש אותה והיא תמצא …אני מאד מתחבר לרעיון שגם עם יש תינוקות שנשבו אז הם מיעוט קטן ,והכל נופל על עצלנות מצד אחד מצד שני חוסר החיבור המוחלט בין המאמינים המציגים לכל אלו שבצד תמונה של פירוד ומגזריות שלא מצד הקודש ….הלוואי ויהיה אחרת , תודה לך וכל טוב בע"ה
דברים יפים, אלא שמרן החזון איש כידוע חלק על כך מכל וכל וכתב שהואיל ואין בזמנינו מוכיח, הם תינוקות שנשבו, למרות שהם מכירים דתיים ודת.
השאר תגובה