הקנאת כלי לגוי לפטור מטבילת כלים

שאלה:

בעצה הידועה להקנות לגוי כלי שיש בעיה לטבול. האם יש הבדל בין לתת לו מתנה לבין להקנות לו? ואיך גוי קונה מתנה, האם מספיק משיכה לבד?

תשובה:

שלום וברכה,

בקנייה של גוי יש מחלוקת האם גוי קונה במשיכה או בכסף, לפי רוב הראשונים קניין של גוי הוא במשיכה, ולפי דעת רש"י קניינו הוא בכסף. והש"ך חשש גם לשיטת רש"י.

אם נותן במתנה לגוי לכו"ע מועיל קניין משיכה. ואם מקנה לגוי כלי כדי להיפטר מטבילה יכול להקנות לו במשיכה. וכמו כן יכול להקנות לגוי בקניין אודיתא – שמודה בפני שניים שמקנה את הכלי לגוי מסוים.

בהצלחה.

מקורות:

קניין מטלטלים – ראה שו"ע יו"ד סימן שכ סעיף ו. וראה עוד שו"ע חו"מ סימן קצד סעיף ג. ובנו"כ שם. וראה קצות שם ס"ק ג בכל דיני קנייני גוי.

ערוך השולחן חושן משפט סימן קצד סעיף י:

ובמטלטלין דעת רוב רבותינו דקניינו  (של גוי) הוא רק במשיכה ודעת רש"י ז"ל דקניינו הוא רק בכסף [בכורות ג' ב] ודעת הרמב"ם בפ"א מזכייה דקונה בין בכסף בין במשיכה והעיקר לדינא כדעת רוב הפוסקים וביו"ד סימן ש"ך חששו רבותינו הטור והש"ע בבכור גם לדעת רש"י והוא חומרא בעלמא [הגר"א סקי"א] מפני חומר קדשים בחוץ ושם סימן קמ"ו כתבו כדעת רוב הפוסקים דמשיכה קונה והטעם כיון דישראל מישראל קונה בכסף מן התורה וכתיב או קנה מיד עמיתך משמע דיש חילוק בין עמיתך לאינו עמיתך ומדעמיתך בכסף מסתמא שלא לעמיתך במשיכה ואין לומר בין בכסף בין במשיכה דמדלעמיתך בחדא שלא לעמיתך נמי בחדא [שם י"ג א] ואין חילוק בין ישראל מגוי או גוי מישראל [ש"ך] וקניין מסירה נ"ל דאינו בגוי דזהו תקנתא דרבנן כמ"ש בסי' קצ"ז ולא מצינו שתקנו בגוי ויש מהגדולים שכתבו דבמקום שא"א לעשות משיכה קונה קניין כסף [הג"א פ"ד דב"מ ותשו' מיימוני קניין סימן ה' בשם הר"י מוינא] וכדאי הגדולים האלו לסמוך עליהם בפרט שלדעת רש"י ורמב"ם מעיקר הדין כן הוא ויש להסביר דבר זה דכמו בישראל דמן התורה אינו קונה רק בכסף מ"מ במקום דלא שייך כסף כגון במתנה קונה במשיכה מן התורה כמו כן בגוי דקניינו מן התורה במשיכה במקום שא"א כגון שהסחורה היא בריחוק מקום וכה"ג קונה בכסף וכן כשמוכר דבר דאין שייך בו משיכה.