שאלה:
הביאו לי סכין משומשת טובה, ולא ידעו להגיד לי בוודאות אם היא בלעה ברותח או רק בקר, אבל הנותן אמר לי שסביר להניח שהיו פעמים שהיא בלעה גם ברותח (אבל סביר להניח שלא ישירות על המנגל, אלא דברים רותחים שיצאו מהתנור וכדומה. הוא לא ידע להגיד לי בוודאות אם הוא אי פעם השתמש בה לחתוך דבר רותח כשהוא היה ממש בתוך התנור, אם זה פרט זה משנה). איך מכשירים אותה? לא בטוח מאה אחוז שהתשמשו בה במאכלות אסורות, אבל בטוח שהשתמשו בה בשבת. וגם מאכלות אסורות יש סיכוי שכן.
תשובה:
סכין בדרך כלל תשמישה עם דבר מבושל, ולכן ההכשרה שלה בהגעלה, ניקיון יסודי, ואז כשהיא לא בת יומה – 24 שעות ללא שימוש, אתה לוקח סיר שאינו בן יומו, ממלא אותו עד שפתו מים ומרתיח על אש גלויה, ומכניס את הסכין כשהמים מבעבעים, ואחרי כמה שניות מוציא ורוחץ במי ברז.
אבל מה אם הם חתכו נגיד עוף רותח שיצא מהתנור, דבר שבהחלט יכול להיות? למרות שהוא לא זכר להגיד לי בוודאות גמורה שדבר זה קרה אבל הוא אמר שבהחלט יכול להיות
הולכים אחרי רוב תשמישו בפרט שאינו בן יומו.
ואם יחתוך חריף. לא יצא הטעם שלא נפלט בהגעלה?
אם אתה יודע שזה צריך ליבון, שנעשה בו שימוש כזה או סביר שנעשה בו שימוש כזה, צריך ליבון, אבל ככל שאתה לא יודע ניתן לסמוך על כך שרוב תשמישו לא כך.
משנה ברורה סימן תנא ס"ק יט
(יט) סכינים – בין גדולים ובין קטנים אף אם נשתמש בהם חמץ בחמין כל השנה די בהגעלה לפסח ואף על פי שסכינים הבלועים משאר איסורים פסק השו"ע ביו"ד סימן קכ"א שצריך ללבנם באור כדי להשתמש בהם בחמין הכא כיון שי"א שאפילו כלים הבלועים מחמץ ע"י אור בלבד נמי א"צ אלא הגעלה וגם כמה פוסקים סוברים דסכינים אין להם דין כלים הבלועים ע"י האור [דאף אם השתמש בו ע"י האור כגון שתחב בו חתיכת פשטיד"א על האש מ"מ רוב תשמישו הוא שלא ע"י האש ואזלינן בתר רוב וכדלקמן בס"ו] לפיכך התיר לכתחלה ע"י הגעלה בלבד. ומ"מ מי שאפשר לו מצוה מן המובחר שיקנה חדשים לפסח [אחרונים] עוד כתבו דסכינים הבלועים משאר איסורים אף דלכתחלה צריך ללבנם מ"מ בדיעבד אם הגעיל והשתמש בהם בחמין אינו אסור. וסכינים הבלועים מבשר לחלב די בהגעלה אך העולם נהגו איסור בזה וכתב בתשובת ח"ס סי' ק"י דהיכא דהגעיל לצורך פסח הוא נוהג להתיר להחליף מבשר לחלב או איפכא כיון שלא היתה כונת ההכשר לצורך זה:
השאר תגובה