שאלה:
היי,
אשמח לדעת לגבי הנושא של איסור הונאה במסחר. קראתי באחד הספרים שיש איסור להונות את חברו, בכך שמוכר את המוצר במחיר מופקע. ואסור לעלות את המחיר יותר משישית מהמחיר המקובל בשוק. (בגמרא)
1. רציתי לשאול האם דין זה שייך גם לימינו שאסור למכור יותר משישית המחיר המקובל?
2. האם דין זה חל רק על מכירת חפצים ממש? או שגם על שירות? לדוגמא אדם שהוא קבלן שיפוצים ונותן שירותים כגון צביעת דירה, נניח שהמחיר המקובל הוא 2000 והוא רוצה לקחת 4000 האם מותר לו? (בטענה שהוא יותר מקצועי מאחרים והתוצאה שלו יותר טובה)
3. במידה שאכן האיסור קיים גם בימינו, מה הדין כאשר באים 2 שותפים לתת שירות לאדם מסויים? האם סכום המקסימלי שיכולים לקחת (שלא יחשב כדין ההונאה) מחושב לפי הרווח שיצא לכל אחד מהשותפים בעסקה? או שזה מחושב לפי הכולל? (לדוגמא אם אני וחבר מציעים לאדם שלישי שירות של תיקון מחשב ושנינו באמת עובדים ביחד כדי לסדר את המחשב והמחיר המקובל לקחת הוא 100 ש"ח לתיקון האם אנחנו יכולים לדרוש 200 כי למעשה כל אחד מקבל באמת רק 100? (
תודה מראש
שי
תשובה:
שלום וברכה,
1. כתב בספר ערוך השלחן מיני סחורות שאין מחירם שווה בשוק, יש מוכרים שמרוויחים הרבה ויש מעט, אין בהם דין אונאה אם מוכרם ביוקר, כיון שיש עוד אחרים שמוכרים במחיר כזה, אין בזה איסור אונאה. עכ"ד. לפי דברי הערוך השלחן ברוב המוצרים בזמנינו שהמחיר אינו שווה, יש חנויות שמוכרים הרבה ובזול ויש חנויות שמוכרים מעט וביוקר, יש חנויות שנמצאים במקומות יקרים וממילא המחירים שם יותר גבוהים וכדומה, אין איסור אונאה אם מוכר במחיר היקר שנמכר בשוק. גם לדברי הערוך השלחן אם מפקיע מחיר גבוה ואין כדוגמתו בשוק, יש בכך איסור אונאה.
2. הגמרא אומרת שבקרקע ובשטרות ועבדים אין איסור אונאה. ולכן פועל שנשכר למלאכתו דינו כעבד ואין בו דין אונאה. ומבואר בראשונים שאין דין אונאה לבטל את המקח בשליש וכדומה אבל ודאי שיש איסור אונאה גם בדברים הנ"ל. ולפ"ז אסור לאיש מקצוע להגביה את המחיר מעבר המחיר של השוק. ואם גובה מחיר יקר בגלל מומחיות, אין בכך אונאה כיון שהוא מומחה הרי שעבודתו יותר יקרה, ולא נחשב שגובה יותר מהמחיר של השוק.
בקבלן יש מחלוקת האם דינו כפועל ואין בו דין אונאה, או שקבלן אין דינו כפועל. השו"ע פסק שאין דינו כפועל ובקבלן יש בו דיני אונאה.
3. גם בשותפים צריך שהמחיר יהיה במחיר השוק וישתכרו שניהם ביחד בשתות – שישית בלבד.
בהצלחה.
מקורות:
1. ערוך השלחן סימן רכז ס"ז.
2. ראה שו"ע סימן רכז סעיף לג ולו. שחילק בין פועל לקבלן. וראה בהגהות רע"א שהביא את דעת הראשונים שסוברים שקבלן דינו כפועל.
