שאלה:
איך לקבוע מזוזה בדלת קו אפס
לאחר משקוף
הנפתחת ימינה כלפי פנים
המשקוף הוא פנימי
רק בעת סגירת הדלת וכניסת האדם לחדר
תשובה:
אני מבין מדבריך שיש משקוף ומזוזות, אלא שהדלת נמצאת בצד החיצוני יותר של הפתח ולכן המזוזה היא בתוך הבית ולא נראית בחוץ, ומלבד זה היא גם לא נראית בעת הפתיחה כיון שהיא בצד של הציר.
לכתחילה יש להחליף את צד פתיחת הדלת אם אפשר, שהציר יהיה משמאל לנכנס, אבל אם זה לא אפשרי זה כשר גם כך, כל עוד המזוזה היא בתוך הפתח ולא מחוצה לו על הקיר.
מקורות:
בגמ’ מנחות לב ע”ב אמרו:
אמר רב יהודה אמר שמואל תלאה במקל פסולה מ”ט בשעריך בעינן תניא נמי הכי תלאה במקל או שהניחה אחר הדלת סכנה ואין בה מצוה של בית מונבז המלך היו עושין בפונדקותיהן כן זכר למזוזה ואמר רב יהודה אמר שמואל מצוה להניחה בתוך חללו של פתח פשיטא בשעריך אמר רחמנא ס”ד אמינא הואיל ואמר רבא מצוה להניחה בטפח הסמוך לרשות הרבים כמה דמרחק מעלי קמ”ל.
וברש”י שם: שהניחה אחורי הדלת – שקבעה בכותל אחורי הדלת.
בתוך חלל הפתח – ולא מבחוץ.
פשיטא בשעריך כתיב – דהיינו מקום סגירת השער.
ובשו”ע יו”ד סי’ רפ”ט סעיף ב’:
איזהו מקום קביעתה, בתוך חלל של פתח, בטפח הסמוך לחוץ, (ואם שינה, אינו מעכב, ובלבד שיניחנה במזוזה עצמה) (טור), בתחלת שליש העליון גובה השער. ואם קבע למעלה מזה, כשרה, והוא שירחיקנה מהמשקוף טפח. וצריך לקבעה על ימין הנכנס. (ואין חילוק בין אם הוא אטר יד או לא) (מרדכי ה”ק). ואם קבעה משמאל, פסולה.
וכתב הש”ך ס”ק ב’:
בטפח הסמוך לחוץ. שיפגע במזוזה מיד א”נ כדי שתשמור לכל הבית שבפנים מהמזיקים:
ומה שכתב שאם שינה אינו מעכב, ע’ בטור שמשמע שלא רק אם הוא בטפח הסמוך לחוץ, אלא אפילו מאחורי הדלת, שכך כתב הטור:
ואם הניחה אחורי הדלת אין זה מצותה. ונראה שאם שינה באלו המקומות אינו מעכב רק שתהיה בצד הימין לביאה שאם לא קבע בצד הימין לביאה ודאי מעכב
והוסיף הש”ך בס”ק ג’ לגבי הנחת מזוזה מאחורי הדלת:
ואם שינה אינו מעכב כו’. ואפי’ הניחה אחורי הדלת כשרה בדיעבד כן משמע בטור וכן נראה דעת הרב אבל דעת הנ”י והרמב”ם נראה דפסולה וכ”פ הב”י וכ”כ העט”ז הלכך יש לחזור ולתקנו כהוגן ובס’ מעדני מלך ד’ ע”ו סוף ע”א כתב דהנהו בתים הפתוחים לרחוב העובדי כוכבים ומניחים מפני כן המזוזות אחורי הדלת דיש להם על מה שיסמוכו על דברי הטור והרב:
ולשון הרמב”ם בפרק ה’ הלכה ח’:
תלאה במקל פסולה שאין זו קבועה, הניחה אחרי הדלת לא עשה כלום, חפר במזוזת הפתח והכניס המזוזה כמו נגר והיא כבריח הקרשים בטבעות פסולה, העמיק לה טפח פסולה…
וז”ל בית יוסף:
ומ”ש ונראה שאם שינה באלו המקומות אינו מעכב. נראה שטעמו משום דבכל הני אמרינן לישנא דמצוה מצוה להניחה בתוך חללו של פתח מצוה להניחה בטפח הסמוך לרשות הרבים מצוה להניחה בתחלת שליש העליון ומשמע ליה ז”ל דהיינו לומר דמצוה הכי ואם שינה לא פסל וכן בהניחה אחורי הדלת שאמרו אין בה מצוה היינו לומר דלא קיים מצוה מן המובחר אבל מכל מקום כשרה היא דאם לא כן ה”ל למיתני פסולה. וכבר כתבתי בסמוך דמדברי הרמב”ם משמע שאם הניחה למטה מתחלת שליש העליון פסולה והכי משמע בגמרא בברייתא. וכן בהניחה אחורי הדלת דאמרינן דאין בה מצוה נראה דהיינו לומר דלא קיים מצות מזוזה כלל וכההיא דתנן (מגילה כד:) העושה תפילתו עגולה סכנה ואין בה מצוה דהיינו לומר דלא קיים מצות תפילין כלל דתפילין מרובעות הלכה למשה מסיני (שם). וכן כתב נמוקי יוסף בהניחה אחורי הדלת דפסולה וכן כתב הרמב”ם (פ”ה ה”ח):
וכן משמע בנימוקי יוסף בהלכות קטנות הלכות מזוזה דף ה’ ע”א, פירש: אחורי הדלת. חוץ למזוזת השער.
וכן כתב החיי אדם בכלל טו סעיף כא:
בתים הפתוחים לרחוב הנכרים ושם גונבים אותם, יש לסמוך בשעת הדחק לקבוע המזוזה אחורי הדלת. ונראה לי דדוקא במזוזה עצמה, ולא בכותל. ואם הרחיק טפח מחלל הפתח, לכולי עלמא פסול, דלו יהא שקבעה במזוזה עצמה בעומק טפח, דפסולה, כדלעיל בסי’ יח:
וראה בנשמת אדם שמחלק בין אחרי הדלת, כשזה על קורת המזוזה, ובין על הקיר מאחורי הדלת שפסול לגמרי וז”ל הנשמת אדם שם:
ולולי דברי הב”י י”ל דאדרבה דעת רוב הפוסקים להכשיר אחורי דלת, חוץ מרמב”ם, דאיתא התם אמר ר’ יהודה אמר שמואל כתבה אגרת פסולה, ואר”י א”ש תלאה במקל פסולה, תניא נמי הכי תלאה כו’ או שהניחה אחורי הדלת, פרש”י שקבעה בכותל אחורי הדלת ע”כ. ואר”י א”ש מצוה להניחה בתוך חללו של פתח, פרש”י ולא מבחוץ. ופריך פשיטא, בשעריך כתיב, פרש”י דהיינו מקום סגירת השער. ומשני ס”ד כו’ כמה דמרחיק מעלי, פרש”י ויניחנה מבחוץ, קמ”ל. ויל”ד למה שינה רש”י לשונו, אלא דקשה לרש”י מדאמר שמואל בכל הני מימרות פסולה והכא אמר מצוה להניחה, מוכח ע”כ דרק למצוה קאמר ולא לעכב, ובברייתא איתא דאחורי דלת פסולה, ולכן פירש”י דהאי דאחורי הדלת דפסולה היינו שקבעה על הכותל ולא במזוזה וזה פסול לגמרי, אבל הא דשמואל דמצוה להניחה היינו אף על גב שיקבענה במזוזה רק שהוא מבחוץ ולא בתוך חלל הפתח, וזה אינו לעכב רק למצוה.
לפי החיי אדם והנשמת אדם, כל המחלוקת אם אחורי הדלת בדיעבד הוא טוב או לא טוב, זה רק כשזה על המזוזה. אבל לא כשזה על הקיר, וכן כתב ערוך השלחן סימן רפ”ט שם שמביא בסעיף יב שיש מי שכתב שלרמב”ם אחורי הדלת פסול:
וכתב בסעיף יג: אבל לענ”ד אין הכרע מדברי הרמב”ם דבפ”ו דין י”ב בדין שליש העליון לא הזכיר כלל דלמטה מזה פסול ע”ש ובפ”ה דין ח’ כתב תלאה במקל פסולה וכו’ הניחה אחרי הדלת לא עשה כלום וכו’ עכ”ל ואדרבא מדלא כתב על אחורי הדלת לשון פסולה משמע דאין זה פסול גמור אלא שלא עשה המצוה כראוי וגם לשון הטור כן הוא שהרי כתב אין זה מצותה ועכ”ז אינו מעכב ועוד אפילו אם נאמר דכוונתו לעיכובא י”ל דזהו כשהניחה להלן ממזוזת הבית או השער והנמוקי יוסף כתב להדיא כן וז”ל אחורי הדלת חוץ למזוזת השער עכ”ל ולזה דקדק רבינו הרמ”א לומר ובלבד שיניחנה במזוזה עצמה כלומר לא להלן מהמזוזה וגם מדברי התוס’ והרא”ש מתבאר דאינו לעיכובא ע”ש:
