ברכת על נטילת ידיים שחרית עובר לעשייתו

שאלה:

כאשר נוטלים ידיים בבוקר האם מברכים על נטילת ידיים לפני הניגוב או לאחריו? אני הקטן מצליח להבין למה הניגוב יהיה חלק מהנטילה על הלחם שלא יאכל לחם טמא אף מה זה קשור לנטילת ידיים שחרית שזה רק להעביר רוח רעה למה בכלל צריך לנגב ואיך הניגוב הינו חלק מהנטילה ומשכך איך זה שהברכה היא אכן עובר לעשייתו?

תשובה:

שלום וברכה

במשנה ברורה נראה כדבריך שעיקר הנדון אם ניתן לברך קודם הניגוב או לא משום רוח רעה, אך אין חובה לברך דוקא לפני הניגוב כמו בסעודה, אמנם בשו"ת יביע אומר כתב שיש בכך חשש ברכה לבטלה וסבר שאף כאן יש לברך לפני הניגוב.

מקורות:

משנה ברורה סימן ד ס"ק ב

(ב) ויברך – ומיד אחר הנטילה יברך וא"צ להמתין על הניגוב [ב] וגם הניגוב אין מעכב. ויש מחמירין שלא יברך עד אחר שינגב ידיו דס"ל דאין רוח רעה סר מהידים עד אחר הניגוב וס"ל דאסור לברך בידים שר"ר שורה עליהם אבל דעת הפוסקים אין כן [ארה"ח]. כתב בסדר היום שלא יגע במלבושיו עד שיטול ובגמרא לא משמע כן [מ"א] איתא בברכות דף נ"א אל תטול חלוקך שחרית מיד השמש ותלבש משום סכנת מזיקין אלא יטלהו בעצמו ממקום שהוא שם. ואפילו אותו השמש [ג] כבר נטל ידיו. אמרינן בגמרא רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום משום כבוד קונו. ובמדינותינו שאין אנו הולכים יחפים א"צ לרחוץ רגליו שחרית [פמ"ג]:

שו"ת יביע אומר חלק ט – אורח חיים סימן פה

בסימן ד' בדין נטילת ידים שחרית אם לברך קודם הניגוב, שיהיה עובר לעשייתן, או אחר הניגוב, הנה הרמב"ם בשו"ת פאר הדור (סי' קד) נשאל על מה שנהגו בדמשק שהשליח צבור פותח ברכות השחר בבית הכנסת בברכת על נטילת ידים, אם אין בזה משום ברכה לבטלה, שכל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן, והשיב, אין ספק שברכה לבטלה היא ויש לבטל מנהגם, כי אין מנהג בדבר איסור. ע"כ. וכ"כ רבינו אברהם בן הרמב"ם בתשובה (סי' פב), שהעושה כן הרי הוא מברך ברכה לבטלה, דבעינן עובר לעשייתן. ע"ש. וכ"כ בתשו' הגאונים (ליק, סי' צא). וכ"כ האור זרוע (סי' עט) בשם רבינו חננאל ועוד. וע"ע בתשו' הגאונים (שערי תשובה סי' קצו). ואף על פי שיש מן הראשונים שחולקים ע"ז, וכמ"ש מהר"ם חלאוה בחידושיו לפסחים (ז ב) שנהגו לפתוח בברכת על נט"י בביהכ"נ, עשאוה כשאר הברכות, ותיקנו בה ברכה. ע"ש. ראוי לכתחילה לברך קודם הניגוב. ומהיות טוב אל תקרי רע. ויפה העיר הרב המגיה מדברי הרב בן איש חי, שאחר נטילת ידים כדת נעקרת הרוח רעה לגמרי, ולכן צריך לברך קודם הניגוב. וכ"כ בש"ע הגר"ז. וכ"כ הרש"ש ועוד מרבני המקובלים. וכמ"ש בכף החיים סופר (סי' ד אות ח). ע"ש. וכדעת הרב המחבר. ודלא כמ"ש במחזיק ברכה. ודו"ק.