שאלה:
שלום וברכה.
1. האם זה נכון שאצל החסידים נוהגים לא אוכלים /אכלו השנה בסעודת שחרית בשבת לחם אלא מצה עשירה? אפילו עד שעה מסוימת…
(למרות שראיתי בהערות בדרשו שהאגרות משה כן מתיר )
2 מתי למעשה יוצאים מדאורייתא או מדרבנן ב והגדת לבנך?
כשהילד שואל מעצמו כשמזיזים את הגערה , נטילת ידיים לכרפס, וכו…
או כשהילד שואל את מה נשתנה ?
תשובה:
אצל ספרדים מצה עשירה דינה כמו חמץ, אשכנזים נהגו שלא לאוכלה בפסח.
עצם הסיפור לילד הוא המצוה, הפרטים, שאלה ותשובה וכו' זה רק הידור מצוה. על זה אנחנו אומרים שאינו יודע לשאול את פתח לו…
ומה לגבי מצה מטוגנת לגבי אותה שאלה מספר 1?
כיון שמדובר בטיגון בשמן עמוק ולא בטיגון בעלמא, בעיני כל העצה הזו אינה פרקטית. לטגן מצה בשמן עמוק זה לא ראוי למאכל אדם, לבשל מצה זה מתפורר, ושמעתי מכשול גדול אנשים שרק ערו על המצה מכלי שני, דבר כזה לא מועיל כמובא במשנה ברורה בסי' קסח סעי' יב.
השאר תגובה