שאלה:
שלום לכבוד הרב שליט"א.
1.לפני כניסת שבת ערב פסח , היו מונחים על השיש שני סירים עם מרק ,תפוח אדמה ובשר.
סיר אחד גדול והסיר השני קטן יותר.
הסירים הונחו על השיש על מנת שיתקררו.
בשבת, בעוד הסירים על השיש, הוצאתי מהסיר הגדול כמה חתיכות בשר , תפוח אדמה וגזר, והוספתי לתוך הסיר הקטן.
איסור בורר אין כאן כי החתיכות גדולות וניכרות.
את הסיר הקטן הנחתי על פלטה כבויה בעוד היום גדול בשעה 12:00, כדי שהמרק יהיה רותח מאוד לסעודת ליל הסדר.
(חששתי שאם אניח את הסיר בצאת שבת המרק לא יהיה רותח)
לפי הרב עובדיה זצל מותר לשים אוכל על פלטה כבויה לצורך סעודת יום טוב בלילה.
האם בהוצאת האוכל מהסיר הגדול והנחתו בסיר הקטן, יש הכנה משבת ליום טוב?
באותו רגע, חשבתי שהדבר מותר מכמה צירופים.
א.אין הדבר ניכר שהסיר לסעודת יום טוב, מכיון שזה נעשה מבעוד היום גדול.
זה נראה שהסיר לסעודה שלישית.
ב.לצורך מצוה.
ג.בהוצאת האוכל מהסיר הגדול לסיר הקטן אין טרחה מרובה.
בסה"כ פתחתי את מכסה הסיר ,הוצאתי את האוכל ושמתי אותו בתוך הסיר הקטן.
יש לציין שהסירים כבר היו מונחים על השיש , ולא הייתי צריך לטרוח כדי להוציא אותם מהמקרר.
זה דומה להוצאת מאכלים מהמקרר והנחתם על השיש כדי שיפשירו שאין בזה טרחה.
האם בדיעבד, עשיתי איסור?
2.בשבת ערב פסח הזמנו אלינו אורחים לא דתיים.
כמובן שהם גרים קרוב אלינו, והם לא באו ברכב.
כשיצאתי מפתח ביתי סמוך לשקיעה, שכחתי לנטרל את המתג שמבטל את הנעילה החשמלית של האינטרקום, וכך מצאתי את עצמי מחוץ לבית בלי יכולת להיכנס אליו.
מדובר על בית פרטי שהכניסה הראשית מהרחוב היא דלת אינטרקום.
לא יכולתי לטפס מעבר לחומה, וגם כשצעקתי לאשתי היא לא שמעה.
חששתי שאם אלך כבר לבית הכנסת, האורחים שהם לא דתיים יצפצפו באינטרקום על מנת שידעו שהם בחוץ וככה הם יוכלו להיכנס.
ידוע שזמן בין השמשות הוא ספק יום ספק לילה.
והיה לי ספק אם אכן הגיע זמן שקיעת החמה.
בצירוף שני הספקות, ספק ספיקא, לחצתי את הקוד ופתחתי את הדלת.
בעצם פתיחת הדלת נכנסתי לבית והתפללתי מנחה , וכך הדלת כניסה הראשית נשארה פתוחה לאורחים כי נטרלתי את המתג.
(כשהגעתי הביתה והסתכלתי בשעון כדי לראות מה השעה , כנראה שעשיתי את הפעולה החשמלית דקה אחרי השקיעה)
האם בדיעבד עברתי איסור?
תשובה:
1. לכאורה לדעת הגר"ע יוסף מותר. יש שהחמירו גם בהכנה קלה כזו, ויש שאסרו להניח על פלטה כבויה, וכן יש לנהוג לחומרא בזה, וראה בהרחבה כאן.
2. בודאי היה זה איסור גמור, צריך היה לעשות זאת על ידי גוי, שבות בין השמשות לצורך מצוה מותר.
מועדים לשמחה
שלום לרב
לכאורה,ברגע המעשה היה לי ספק ספיקא.
ספק אם שקעה החמה-לא היתה לי אפשרות באותו רגע לדעת.
ספק נוסף- בין השמשות ספק יום ספק לילה.
בנוסף,הרב עובדיה זצל בחזון עובדיה שבת חלק ב' כותב:
שבות דשבות ע"י ישראל מותר בבין השמשות.
בהערות הוא כותב שדעת רוב האחרונים להתיר זאת.
צריך זהירות בהוראה כזאת לרבים, ובשיעוריו אף פעם לא הורה להתיר,כדי שאנשים לא יטעו אבל בדיעבד ובשעת הדחק יהיה מותר.
אומנם, היה לי רק שבות אחד, כי לא עשיתי בשינוי, אבל בנוסף לספק ספיקא לצורך מצוה כדי שהדלת תהיה פתוחה נראה בדיעבד גדול להתיר.
בפשטות זה לא ספק ספקא כי זה "משם אחד", כלומר הספק הוא רק האם זה יום או לילה, ולא משנה מאיזו סיבה.
השאר תגובה