שאלה:
ראיתי שיש דיון בתרופות עם טעם טוב לעניין חמץ ולעניין שאר איסורים. לא הבנתי מה הדיון, הרי התרופה לא ראויה לאכילה גם כשיש לה טעם טוב. הטעם הטוב בסך הכל גורם לכך שהתרופה לא תהיה מרה, אבל אף אחד לא ישתה את התרופה בכמות. תתן לילד כוס תרופה עם טעם טוב, בתחילה הוא יהנה קצת, אבל אח"כ הוא לא יגע בזה יותר. וזה לא דומה לתמצית פטל שגם שם אם תתן לילד הוא ישתה כף או שתיים, ואח"כ בגלל המתיקות הרבה הוא לא ישתה יותר, כיון ששם התמצית עשויה כדי לשתותה עם מים, ואז שותים אותה כדרכה ובכמויות. [בסוכריות למציצה עם טעם טוב, שם אפשר לאכול כמויות של הסוכריות כמו סוכריה רגילה, ובזה אפשר לדון].
תשובה:
ראשית, מי אמר שכדי שיחשב ראוי לאכילה צריך שיהיה ראוי לאכול בכמות רבה? שנית גם את זה אפשר לערב במים…
תודה
התרופה לא עשויה כדי לערב במים. ומבוגרים לא ישתו את התרופה גם מועט, רק ילדים שאוכלים כל דבר מתוק.
לא יאכלו כי יש דברים יותר טעימים לא בגלל שזה לא ראוי למאכל. ופשוט.
השאר תגובה