בס"ד

כהמשך למאמר בשבוע הקודם מאמר השבוע עוסק בשאלה האם מקיימים מצות הדלקת נרות שבת בתאורה אלקטרונית? אדם שאין לו נרות כיצד יקיים מצוה זו? אדם שנמצא במרכז רפואי בית אבות וכדומה שאסור מטעמי בטיחות להדליק שם אש? כיצד יקיים מצוה זו? האם יש איסור מעביר בהדלקת אור אלקטרוני? האם יש הבדל בין סוגי הנורות? האם יש עדיפות בסוגי הנורות השונות לגבי הדלקת נר של שבת? האם יש עדיפות בהדלקת פנס על לחיצה על המתג בחדר? האם יש הבדל האם הזרם הוא זרם ישיר או זרם חילופין? האם יש הבדל בין הדלקה בארץ ישראל לחו"ל? בשאלות אלו ועוד עוסק מאמרנו השבוע.

האם יוצאים ידי הדלקת נרות שבת בתאורה אלקטרונית?

אחד השאלות הנוגעות ביותר בימינו הוא האם יוצאים ידי חובת נר שבת בתאורה אלקטרונית? השאלה מתחלקת לשנים, האם ניתן לכתחילה לנהוג כך? מה לעשות בשעת הדחק, למשל אשה שנמצאת במרכז רפואי שבה אסור להעביר אש מטעמי בטיחות, ואין מקום לנשים יהודיות להדליק שם נרות שבת? או המקום שסודר אינו עולה על התנאים ההלכתיים? או שהאשה עקב מצבה הפיזי בריאותי אינה יכולה להגיע בפועל אל מקום הדלקת הנרות?

סוגי התאורה האלקטרונית הנפוצים

נורות הליבון הישנות: כאשר יש מפגש של זרם חשמל חיובי וזרם חשמל שלילי כתוצאה מחיכוך נוצר אש פיזית, בתחילה לא היה אפשרות לנצל ידיעה זו לתאורה, משום שהאש שרפה מיד את חוט החשמל שמעביר את הזרם, ולכן החיכוך גרם מיד לניתוק חוט החשמל, והתאורה כבתה. אולם לאחר שגילו מחד שאם יש בנורה בוואקום האש אינה יכולה לשרוף בפועל, יחד עם מציאת מיני החוטים העמידים בחום, הנורות מצליחות להפיק אור למשך תקופות ארוכות בלי להשרף. אולם בסופו של דבר לאחר תקופה ארוכה מחמת החום החוט בנורה נשרפת וחיי הנורה מגיעה לקיצה, וניכר היטב שהחוט בתוכה נקרעה או ליתר דיוק נשרפה בנקודה מסוימת.

בנורה מצויה לאחר הדלקתה כלומר יצירת חיכוך מכח זרם חיובי ושלילי, חוט המתכת המעבירה את הזרם לוהטת בחום של 1000 מעלות המאירה, ומצד טבע הדברים הוא אמור להשרף מיד, אלא שאין חמצן בנורה, ולכן חוט המתכת אינה מצליחה להשרף, החוט המצוי עמיד עד לחום של 3500 מעלות בערך.

נורות פלורסנט שיש בהם גז מסוים שטבעו כאשר הוא מגיע לחום מסוים הוא מפיץ אור, וע"י החיבור של חיובי ושלילי הגז מתחמם ונוצר בו אנרגיה גבוהה ואז הוא מאיר, אלא שחומו נמוך בהרבה מנורת ליבון ואינה יכולה לשרוף. בפועל להדלקתו יש צורך בסטרטר והיינו שהתהליך אינו מתחיל בלי ניצוץ אש, ולכן בהדלקתו מוציא קודם ניצוץ אש גמור, ורק אח"כ הגז מתלהט ומפיץ אור.

נורות הלד, טבעו שעובר בו חשמל חיובי בלבד [מוליך למחצה], והצורה שהוא בנוי והחומרים ממנו עשוי מטבעם פולטים אור בצבעים שונים, [וליתר דיוק הם פולטים פוטון – חלקיק היוצר אור], הלד גם יחסית אינו מתחמם כל כך, וצורת הפעלתו אינה קשורה לאש, והיא יותר דומה לזיקית שמפיקה אור וכדומה.

האם יש בהדלקת אור איסור של מעביר

השאלה הראשונה שעלינו להגדיר האם יש שם של אש בתאורה החשמלית? והאם יש על כך דין של נר? נוכל לדמות זאת לנידון דומה האם יש איסור של מבעיר בהדלקת תאורה אלקטרונית?

כלומר בשבת נאסר עלינו לעשות אחת מ39 המלאכות שנמסר לחכמים שהיו נצרכים במשכן, אחת מהם הוא מבעיר. והנידון הוא האם יש איסור של מבעיר ע"י הדלקת הנורה. אולם יש להדגיש כי עצם חיבור הזרם והדלקת מוצר אלקטרוני, בין אם הוא יוצר אש ובין אם אינו יוצר אש, כל הפסוקים מסכימים שהדבר אסור, אולם יש נידון רחב משום מה הדבר אסור, ובמאמר זה אנחנו דנים רק על הנקודה האם יש כאן גם איסור של מלאכת 'מבעיר' ביצירת התאורה.

צדדי הנידון

השאלה כוללת כמה שאלות עקרוניות: א. האם הצתת אש שאינה יכולה להדלק מחמת שהיא בתנאי ואקום נחשבת לאש? ב. האם הצתת אש שתכבה מיד, ואינה יכולה להתקיים, אלא שמיד לאחר מכן ידלק אש נוסף, נחשבת להדלקת אש? ג. האם הצתת האש נחשב מכוחו של הלוחץ על המתג, או שהפעולה מתייחסת לחברת החשמל שיצרה את זרם החשמל, והוא רק גרם ואפשר לחשמל לעבור וליצור את החיכוך והצתה?

להבנת הנידון נוסיף ידיעה נוספת בימינו מקובל להשתמש בזרם חליפין, כלומר הזרם משנה את כיוונו כל הזמן, ובעצם נוצרים הדלקות רבות מאד בכל שניה, בישראל ובאירופה למשל מקובל להשתמש בתדר של 50 הרץ, כלומר בשניה אחת יש 50 מחזורים, מה שאומר בפועל שהתאורה נדלקת וכבה במשך שניה 50 פעמים. ואילו בארצות הברית המקובל להשתמש ב60 הרץ, מה שאומר שבמשך שניה יש 60 מחזורים של הדלקה וכיבוי הנורה. ולכן צריך להבין האם יש חיוב על הדלקת אש שיש לה קיום רק 1/50 משניה, אולם ברור לנו כי יצרנו מציאות כי מיד אחריה תווצר פעולה נוספת של הדלקה שאף לה יהיה קיום רק 1/50 משניה.

והשאלה היא האם העובדה שבפועל יצרתי מציאות של מחזורים אין סופים של אש, ובפועל במשך השעה הקרובה אני יהנה מאור וחום כתוצאה מ18,000 הצתות של אש בשעה [360 שניותX50 הרץ], ולפיכך נחשבת שיצרתי אש שיש בה חשיבות? או שמא מתייחסים לכל מעשה בפני עצמו, וכל מעשה בפני עצמו אין לו חשיבות עצמית, כיון שאין לו שום קיום, והוא אסור רק מדרבנן? ויתכן יתרה מכך שרק הצתה הראשונה מתייחסת אלי?

הכרעת הפוסקים

לגבי נורות הליבון הפוסקים (ראה בית יצחק יו”ד ח"א סי' קכ אות ד; ח"ב סי' לא; אחיעזר ח"ג סי' ס; לבושי מרדכי או"ח סי' מז; סי' מח; חזו"א או"ח סי' נ סק"ט; מנחת שלמה ח"א סי' יב; ועוד) התחבטו מאד האם יש כאן אש, מחמת הטעמים הנ"ל, והאם די ב'עיבור האש' כלומר יצירת מציאות שאמורה ליצור אש. ויש שנטו לומר שיש איסור משום מבשל [משום שבכלל מבשל הוא כל שחימום המתכת מביאה תועלת].

לגבי נורות פלורסנט הנטיה שאינה אש ונידון העיקרי הוא מצד הצתת הסטרטר, אולם עדיין יש שחששו שהגז הלוהט נחשב לאש.

אולם לגבי נורות לד נראה שהכרעה היא שבודאי אינה נחשבת לאש, ויצירת אור לחוד אינה נחשבת אש, אף שהלד עצמו מתחמם מעט. וכפי שאדם שזכה למה שזכה משה רבינו שקרנו אור פניו, וכפי שנאמר על רבי אליעזר (אבות דרבי נתן נוסחא ב פי"ג) בשעה שהיה דורש בתורה: 'פניו מאירות כאור החמה וקרנותיו יוצאות כקרנותיו של משה, ואין אדם יודע אם יום הוא ואם לילה'. אולם אין שום איסור על רבי אליעזר לדרוש בתורה בשבת.

הדלקת נרות שבת אלקטרונים

כדי לענות על שאלה זו נסכם את טעמי המצוה של הדלקת נרות שבת, כפי שכתבנו במאמר שבוע שעבר: כבוד שבת ע"י הדלקת הנרות לכבוד שבת; עונג שבת ע"י אכילה במקום שיש תאורה; ויש מצוה להרבות בתאורה משום שככל שיש יותר תאורה יש יותר שמחה ועונג באכילה; עונג שבת במה שיש נרות מכובדים במקום האכילה; שלום בית שלא יבוא להתקל בחפצים והדבר ישבית את השלום בבית.

ועמדנו על כך כי בימינו שיש תאורה אלקטרונית חלק מהטעמים אינם קיימים, אלא אם כיבה את התאורה והדליקה שוב לכבוד שבת, או שהדליק את הנרות לפני שהתאורה דלקה.

הסוברים שניתן לכתחילה להדליק בתאורה אלקטרונית

הרב יצחק שמעלקיס רבה של לבוב (בית יצחק יו"ד ח"א סי' ק"כ אות ה; ח"ב סי' לא אות ח) המחזה אברהם (ח"א סי' מא) האחיעזר (ח"ד סי' ו) נקטו כדבר פשוט שהוא אש גמור, וניתן לברך עליו ללא חשש להדליק נר של שבת. אולם לגבי נר חנוכה העלה בבית יצחק שיש דין בשמן, וכן שיהיה היכר שהוא מחמת הנס, ולכן בתאורה אלקטרונית לא יוצאים ידי חובה.

רבים מפוסקי זמנינו [הרב אהרן קוטלר (הובא בשו"ת כוכבי יצחק סי' ב ד"ה ובנותי); הרב יוסף שלום אלישיב (שבות יצחק נר שבת פרק ג); הרב משה שטרנבוך (תשובות והנהגות ח"ב סי' קנו); הרב עובדיה יוסף (יביע אומר ח"ב סי' יז); הרב אפרים גרינבלט (רבבות אפרים ח"ד סי' סו); הרב בנימין זילבר (אז נדברו ח"ג סי' א); הרב יוסף ליברמן (משנת יוסף על סדר השו"ע סי' יא)] הסכימו שיש מעלה והידור להדליק נר מאש ממש, בעיקר מצד שבכך ניכר שהוא לכבוד שבת, אך הורו שבשעת הדחק כגון יולדת במרכז רפואי או זקן במושב זקנים שמטעמי בטיחות אסור להדליק שם אש ממש, אפשר לסמוך על הפוסקים שניתן להדליק בברכה תאורה אלקטרונית של נורת ליבון, והיא נחשבת אש. הרב צבי פסח פרנק (הר צבי או"ח ח"א סי' קמא) אף מציין כי הרב אברהם יעקב ניימרק אב"ד תל אביב נהג להדליק בביתו נרות שבת ע"י חשמל הלכה למעשה.

אולם הרב עובדיה יוסף הוסיף בארץ ישראל שחברת חשמל מחללת לצערנו שבת, אף לדעת המקילים להנות מהחשמל בשבת, אולם לא ניתן לברך על כך 'אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של שבת', כאשר התאורה יבא לדאבוננו מחילול שבת של יהודים אחרים, ואין שום מצוה להדליק כך נרות שבת, ואינו כבוד השבת. וכן כתב האדמו"ר מצאנז (דברי יציב או"ח סי' קיט) שגם למתירים אין לברך על חברת חשמל בישראל עד שנזכה שהפעולות שם בשבת יהיו ע"פ ההלכה.

הדלקת פנס או מצבר

מאידך הרב שלמה זלמן אויערבך (שמירת שבת כהלכתה פמ"ג הערה כב) והרב בן ציון אבא שאול (אור לציון ח"ב פי"ח הי"ב-יג) הסכימו שבעקרון תאורה אלקטרונית נחשבת לאש, ואכן אם הוא מדליק פנס עם סוללה, או תאורה המחוברת למצבר, ניתן לברך ללא חשש.

אולם כאשר הוא מדליק תאורה המחוברת לזרם, כיון שהדלקת האש היא לחלקיק של שניה בלבד, ולאחר מכן תלוי בזרם שמספק חברת החשמל, יש בכך בעיה, ולכן הורה הרב בן ציון אבא שאול שלא ניתן לברך על הדלקת חשמל התלויה ביצור החשמל בחברה.

ואילו בשמירת שבת כהלכתה כתב שבמקום הצורך ניתן לברך ובהערה הביא שהרב שלמה זלמן חילק בין הדברים, ומשמע שבשעת הצורך גדול התיר גם על זרם של חברת חשמל, אלא שראוי להמנע ולהשתדל שיהיה לפחות פנס או מצבר.

ונאמרו בחילוק זה שני סברות שונות (ראה שבות יצחק נר שבת פ"ג):

א. שכרגע לא נוצר אש שאמור לדלוק עד שיהנו ממנה בשבת, ומה שיודע שעתידים ליצור עבורו אש לא ניתן לברך על כך. ואילו במידה והוא סידר מערכת שיש בה יכולת יצור חשמל עד הזמן שהוא יהנה ממנו בשבת, כגון סוללה מצבר גנרטור.

ב. זרם החשמל המסופק ע"י חברת חשמל הוא זרם חילופין ולא זרם ישיר, כלומר בכל שניה יש 50-60 מחזורים של הספקת חשמל, ולכן ההדלקה כעת היא רק לחלקיק השניה הקרוב, והדלקה הבאה היא 'גרמא' של פעולתי ואינו נחשב מעשה הדלקת נר שבת. ואילו בסוללה ומצבר ע"פ רוב הזרם הוא זרם ישיר, שבה זרם החשמל היוצר את התאורה רצופה.

קיימים שני הבדלים מצויים בין הסברות:

• כאשר יש לאדם גנרטור פרטי, או שהוא מחובר למערכת גנרטור שכבר הונח בה מספיק דלק לכל השבת, והמערכת עובדת מעצמה לכל השבת, אולם הזרם הוא זרם חילופין, במידה וההיתר להדליק נרות שבת הוא רק בזרם ישיר במקרה זה אין היתר, כיון שהוא עובד על זרם חילופין. אולם אם ההיתר הוא בכך שיש כאן כבר מאגר אנרגיה, ואנחנו לא זקוקים לגורם חיצוני שימלא את הנר בשמן, במקרה זה מותר להדליק נר שבת מתאורה המגיעה מגנרטור.
• מצוי תאורה הפועלת על זרם חשמל הנוצר מאור, ובימינו מצוי שניתן להניח קולט בחוץ וגם בשעות החשיכה ודי בתאורת הרחוב או באור הירח כדי שהקולט יקלוט די חשמל כדי להדליק את האור בתוך הבית, כאשר מצוי שהקולט עובד על זרם ישיר, ולכן אם הסברא המתירה הוא כיון שהוא זרם ישיר הדבר נחשב הדלקה של האדם, די בכך. אולם אם הסברא המתירה שקיים כבר מאגר של שמן או לחילופין כח ליצירת חשמל, והמערכת אינה תלויה בגורם חיצוני, לא ניתן לצאת ידי הדלקת נרות בתאורה כזו.

הדלקת לד לכבוד שבת

בחלק מהפוסקים המתירים הנימוק של ההיתר הוא שהרי נורת ליבון הוא אש גמור לכל דבר, ולדבריהם משמע כי תאורת לד שאינה אש כלל, אין בה קיום המצוה, ובודאי שלא שייך לומר את הנוסח להדליק נר שבת, שהרי אין כאן הדלקה שאינה אש. ונוטה הדבר שגם פלורסנט אינה נחשבת אש.

אמנם הרב יוסף שלום אלישיב (שבות יצחק נר שבת פ"ג) והרב בן ציון אבא שאול (אור לציון ח"ב פי"ח הי"ג) סברו שניתן להדליק גם פלורסנט ואין צריך אש [ומשמע שגם לד כשר], וכל שהוא יוצר אור לכבוד שבת מקיים את המצוה וניתן לברך. והרב אלישיב הוסיף שכל שהוא נקרא בלשון בני אדם 'להדליק', ניתן לומר את נוסח הברכה 'להדליק נר של שבת', כיון שהוא מקיים בכך את המצוה, והנוסח תואם לנוסח הדיבור המקובל.

האוסרים לברך על תאורה אלקטרונית

בשבט הלוי (ח"ה סי' לג) כתב שאילו היו יוצאים באור אלקטרוני היה אסור לברך על נרות שבת, כיון שיש כבר אור חזק במקום, ומכח המנהג שמברכים על נרות מוכח שלא יוצאים ידי חובה בתאורה אלקטרונית. וכך פסק גם האדמו"ר מצאנז (דברי יציב ח"א סי' קיט-קכ) הלכה למעשה. הציץ אליעזר (ח"א סי' כ) כתב שקיימת בעיה אחרת שלדעתו הנורה יש לה דין של אבוקה שלא יוצאים בה.

סיכום

למעשה נהגו עם ישראל להדר לכתחילה להדליק נרות שבת דוקא בנרות אש, ויש שהדירו בשמן זית, ויש הסוברים שבימינו נרות שעוה הדולקות יפה הם המהודרים ביותר.

ונציין כי מעבר לכל הטעמים שרובם ניתן לקיים גם בתאורה חשמלית יש טעמים רבים ע"פ הסוד ראה מהר"ל מפראג (שבת כב.) בן איש חי (נח שנה שניה) ולא ברור אם טעמים וענינים אלו ניתן לקיים בתאורה אלקטרונית. ובפרט האם הסגולה והשכר המיוחד שזוכים לבנים תלמידי חכמים מתקיים גם בצורה זו.

אולם במקרה ואין אפשרות להדליק בצורה זו, ידליק את התאורה האלקטרונית בחדר לכבוד שבת, ויש עדיפות אם יש נר מכובד שניכר שהוא כבוד שבת, וכן ראוי להשיג נר הדולק על נורת ליבון, ואם אפשר שהנר יהיה על סוללה או מצבר יש בכך עדיפות גדולה. לגבי ברכה יתייעץ עם רבותיו אך יש מקום גדול לסמוך על המתירים. כמו כן יש חשיבות גדולה אם ישיג תאורה נאה שהדרך להתכבד בה באירוע חגיגי, וניכר בה שהיא לכבוד שבת.