שאלה:
יש לי שאלה בנוגע לאמונת חכמים דווקא מהצד של החכמים.
כיצד אדם יכול לפסוק הלכה לכלל ישראל, לקבוע שתפילין צריכים להיראות אחרת (כמו למשל רבינו תם) או ששיעור מסוים הוא אחר (כמו החזון איש). הרי גם חכמים מצווים ב"עשית ככל אשר יורוך" כיצד אם כן הם יכולים לקבוע דברים בניגוד לחכמים שמעליהם.
ואם אכן חכם יכול להבין בעצמו מהתורה את ההלכה ולנהוג על פיה מה הגדר? מי קובע האם הוא יכול לעשות זאת?
אם כל אחד יכול לקבוע שהוא חכם ולעשות כפי הבנתו עקרנו את המצווה מיסודה.
(כמובן חלילה ללא פגיעה או הורדה מערכו של כל גדול בישראל שציינתי, השאלה היא להבנה כללית ולא חלילה כזלזול)
תשובה:
שלום וברכה
בודאי אין ספק שרבינו תם אינו יכול לחלוק על כל המסורה, ובודאי לא זה מה שהיה לנו כאן. אלא כפי שהוסבר בבן איש חי וכפי שהובא בשו"ת מן השמים, שני אופני הכנסת הפרשיות באו מסיני ושניהם אמת לפי התיקונים, ומימות משה רבינו כבר היו מניחים שניהם, ולכן התעוררה השאלה כבר בזמן הגאונים איזה מהם הוא העיקר להלכה, ובכך נחלקו רש"י ורבינו תם.
