לשם ייחוד

שאלה:

היי הרב מישהו אמר לי משהו וזה מאוד מטריד אותי

שאומרים לשם יחוד קודשא בריך הוא וכו מישהו אמר לי שקודשא בריך הוא זה זעיר אנפין

שאנחנו מתפללים בין בתפילה אישית וכו אנחנו אומרים הקדוש ברוך הוא תעזור לי וכו
וגם בקדיש הבן איש חי כותב שמי שמתפלל לאיזה ספירה כולשהי הוא כופר קוצץ בנטיעות
אז להבנתי השפלה

אם קודשא בריך הוא זה זעיר אנפין איך אנחנו מתפללים לזה? מצטער על הבורות

תשובה:

שלום וברכה

כאשר אנחנו מתפללים אנחנו לא פונים לאיזו ספירה מסויימת, בחינה הארה או כל דבר אחר, אנחנו מתפללים בפשיטות לבורא העולם. כלל ההתייחסות הזו שמחולקת לפרצופים ולספירות היא בסדרי ההשפעה והשתלשלותה על ידי התפילות והמצוות, המקובלים מכוונים לכך, משום שמהות כוונות האר"י לכוון מה נעשה ואיך נעשה על ידי תפילותינו, אך לא שאנחנו פונים לבחינה מסויימת של אלוקות, אין לזה קשר. באמירת לשם ייחוד אנחנו מכוונים לסדרי ההשפעה.

כל אופן ירידת השפע לעולם, רוחני וגשמי כאחד, וכל התיקונים הנעשים לאו דוקא בעולם שלנו, אלא גם בעולם האצילות, שזה בעצם עיקר תפקידנו בעולם הזה לתקן את עולם האצילות שיבוא לשלמותו עם כל הרפ"ח ניציצין שנשברו בו במה שנקרא עולם השבירה שאין כאן המקום לבארו, הוא תמיד באופן של זיווג כעין ובמשל זכר ונקבה. כלומר במצוה שלנו אנחנו מעוררים את הזיווג העליון וכך יורד השפע [יש בזה אריכות רבה ופרטים אין ספור כמובן]. שם הוייה מכוון כנגד הספירות העליונות שהן לא רק ספירות אלא גם פרצופים שיש בהם יחס של זיווג. למשל חכמה ובינה – הם בלשון הזוהר אבא ואמא שהם זכר ונקבה, כלומר יש ביניהם יחס של השפעה מחכמה לבינה, ויש בהם ענין הולדה של שפע לספירות שתחתיהם שהם כביכול הבנים. גם ששת הספירות שמחסד ליסוד הוא בבחינת זכר -זעיר אנפין, והמלכות היא הנוקבא המקבלת. הייחוד הזה הוא בעצם זיווג והספירות הנ"ל לפי החלוקות הנ"ל רמוזות באותיות שם הוי"ה. י' ראשונה היא חכמה והה' היא הבינה, מיחדים אותם כלומר הם מזדווגים, וכך גם הו' שהיא בגימטריה שש, היא כנגד ששת הספירות של ז"א, המזדווג עם המלכות שהיא הנקבה – הה' האחרונה של השם. כשאומרים קודשא בריך הוא ושכינתיה הכוונה ששת ספירות אלו – קודשא בריך הוא] והמלכות – השכינה.