הערות סימן תמד במשנה ברורה , מצה עשירה, קניידאלך, מצווה בסעודת מילה

שאלה:

כבוד הרב בסימן תמד אורח חיים פסח שחל במוצש
בסימן זה רואים שיש מצווה בסעודת מילה ולא רק בברית עצמה? אבל בדרך כלל מתירים להיות בברית ובסעודה פחות. בזה הסימן משמע שהנושא הוא גם הסעודה?

במשנ"ב רואים שמותר לאכול קניידעלך בערב החג, האם אין מנהג לאסור בגלל שזה טעם מצה , או בגלל חשש שרויה (שאמנם נוהג בפסח , אבל האם ניתן להוכיח שבערב מותר שלא חש לכך)

האם מותר לעשות מצה עשירה לבד לאשכנזי ואז לסמוך שעשו אותה כדין ולאכול בערב החג? בשוק אין מצה עשירה לכאורה בכשרות מהודרת אשכנזית , האם זה כי לא סומכים על כך שיעשה כמו שצריך? והאם בחודש ניסן מותר לאוכלה, כמו שמשמע במשנ"ב ?

מה פתאם שאדם שהולך להציל יחשוב על ביטול חמץ , מקובל שבשבת לא לשאול שאלות אלא לרוץ לחלל שבת, האם אין זה שלא מגדר הדין שאדם יחשוב על ביטול חמץ בדרך להצלת חיים?

תשובה:

שלום וברכה

בודאי סעודת ברית מילה היא סעודת מצוה, לא הנתי את השאלה ומנין לקחת שהיא לא כזו.

המשנה ברורה בסי' תמד ס"ק א נקט שמותר לאכול קניידלאך בערב פסח עד שעה עשירית, אולם ראה בשער הציון שם שהביא בזה מחלוקת בין הפוסקים. בודאי מי שמקפיד על שרויה לא יאכל.

בני אשכנז אינם אוכלים מצוה עשירה לאחר זמן איסור אכילת חמץ מחשש חימוץ, ראה סי' תסב סעיף ד, ולכן גם השנה אין להקל בכך, אלא יש לנהוג כאחת העצות המקובלות האחרות.

הוא יודע אם ביטל או לא…