שאלה:
שלום רב. לצערי הגענו למצב של חובות מטורפים עקב כך שאשתי הייתה בעבר חולה וכו' לפני כ-15 שנים, ולמרות שעבר זמן ואנו עומדים בתשלומים בקושי רב כבר מספר שנים, אבל בגלל הריביות האלו אנו במצב כבר בלתי אפשרי…כאילו שנוצר כדור שלג של ריביות מחודש לחודש, וחובות שאנו איכשהו דוחים את חלקם מחודש לחודש ולכן אנו חושבים על הליך חדלות פירעון. (אנו צריכים להחזיר יותר מ-30.000 לחודש) ומכאן שאלתי: אני שואל את עצמי, נכון שלפי התורה אסורה הלוואה בריבית ונכון שתיקנו חכמים היתר עסקה, אבל האם במסגרת היתר העסקה לא קבעו איזה גבול לריבית? רוב חברות האשראי שמהן לווינו לקחו לנו ריביות מטורפות כך שאילולא הריביות הגבוהות שלהן כבר מזמן היינו סוגרים את החובות ולא מגיעים למצב הזה! (כבר לפני מספר שנים חשבנו על חדלות פרעון אבל דחינו שוב ושוב את המהלך מכיוון שרצינו לשלם כל שקל , אפילו שלקחו מאיתנו ריביות עצומות.. פשוט הגענו למצב שזהו, אין לנו כבר את היכולת לעמוד בתשלומים האלה..)
תשובה:
שלום וברכה,
כדאי שתתעץ אם כדאי להכריז על פשיטת רגל ולהיפטר מהתשלום, או שעדיף לארגן את הכסף ממקום אחר, ולסגור את החובות.
לגבי היתר עסקה על ריביות גבוהות: היתר עסקה מועיל רק ריביות שמקובלות שוק, פוסקי זמנינו סוברים שעד כ12% יועיל היתר עסקה ולא יועיל היתר עסקה על ריביות גבוהות מאוד.
האם לפי הלכה אם אדם שהכריז על פשיטת רגל, האם זה פוטר אותו לפי הלכה?
בחברות בע"מ ודאי שאם הכריז על פשיטת רגל ופטרו אותו מלשלם, גם לפי הלכה פטור כיון שזה התנאי בחברת בע"מ. ויש לדון בחובות מול אנשים פרטיים האם פשיטת רגל פוטרת מהחוב.
רע"א בהגהותיו לשו"ע סימן יב סעיף יג שהביא בשם שו"ת משאת משה בשם תשובת רש"ך ח"ב סימן קיג שבעלי חוב שהסכימו להתפשר עם הלוה ואחד אינו מסכים, כופין אותו להתפשר משום שכן מנהג הסוחרים. ובספר פתחי חושן חלק א (הלואה) פרק ב הערה סג צידד להביא ראיה משם שאם יש מנהג להתפשר עם הבעל חוב מועיל המנהג גם נגד המועטים שלא מתרצים להתפשר.
תשובה נוספת של הרש"ך בח"ג סימן ח (הובא בברכי יוסף סימן יב אות יד) שאם רוב הבעלי חובות התרצו להתפשר ולמחול על חלק מהחוב, זה מחייב גם את המועטים למחול על חלק מהחוב. ואין צריך קניין כיון שכך נהגו.
מבואר שבמקום שנהגו שמתפשרים עם בעל חוב ופורסים לו תשלומים, או מוחקים לו חלק מהחובות, המנהג מחייב את כל הבעלי חובות לנהוג כן.
בהצלחה ותזכה לעושר רב!
