שאלה:
כבוד הרב ,מה ההבדל בין דאגה בלב איש ישיחנה לבין לשון הרע? תודה
תשובה:
שלום וברכה
ראשית, המושג דאגה בלב איש ישיחנה אינו נוגע דוקא לקשיים שכרוכים בלשון הרע. אמנם לעצם שאלתך, גם לפרוק קושי יכול להחשב במקרים שונים כלשון הרע לתועלת שהוא מותר.
מקורות:
בספר חשוקי חמד (מר' יצחק זילברשטיין שליט"א) ע"ז לט. כתב: מטי משמיה [הביאו בשם] דהחזון איש דיש מקרים שיכול לומר לה"ר לאשתו משום שאשתו כגופו כאשר אין כוונתו להרבות שנאה אלא לפרוק את אשר לבו כאשר ברור לו שאשתו לא תספר את הלה"ר לאחרים. ויעוין גם בח"ח הלכות לשון הרע כלל י מקור מים חיים ס"ק יד.
אמנם בספר חפץ חיים – הלכות אסורי לשון הרע – כלל ח
דַּע, דְּאֵין שׁוּם חִלּוּק בְּאִסּוּר הַסִּפּוּר, בֵּין אִם הוּא מְסַפֵּר לַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים, קְרוֹבָיו אוֹ רְחוֹקָיו אוֹ לְאִשְׁתּוֹ, אִם לֹא שֶׁהוּא דָּבָר, שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹדִיעָהּ מִפְּנֵי הַתּוֹעֶלֶת, שֶׁתִּהְיֶה מִזֶּה עַל לְהַבָּא, כְּגוֹן, שֶׁהִיא מַקֶּפֶת לַאֲנָשִׁים רָעִים, שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה אַחַר כָּךְ לְהוֹצִיא מֵהֶם, עַל כֵּן הוּא מְסַפֵּר לָּהּ אֶת טִבְעָם הָרַע וּמַזְהִירָהּ, שֶׁלֹּא לְהַקִּיף לָהֶם.
הרי שההיתר הוא רק לתועלת, אלא שפורקן צער כנראה הוא גם תועלת.
