לקמחא דפסחא לחץ כאן

כיבוד הורים שאינם שומרי מצוות

שאלה:

שלום,

הורים חילוניים שלא מאמינים שהתורה ניתנה ע"י בורא עולם ולא מאמינים בחזל, האם הכיבוד ומורא כלפיהם הוא מדרבנן או דאורייתא?

והאם אסור לפגוע בכבודם אבל פטור (לדעת השולחן ערוך רבי יוסף קארו) או שהכיבוד והמורא כלפיהם מדאורייתא ולכן העונש חמור יותר?

והאם נקלעים איתם לשיחה לגבי אמונה מותר מעיקר הדין לבטל את דעתם אם הם או אומרים דברים שנוגדים את התורה והאמונה בבחינת דע מה שתשיב לאפיקורס או שאסור?
אני מתכוון מעיקר הדין , כמובן שעדיף לא להגיע לוויכוח בכלל אבל מעיקר הדין מה החומרה ?
לדעת בעל המחבר השולחן ערוך

תודה מראש

תשובה:

גם אם האב או האם נחשבים רשעים, לדעת השולחן ערוך מצוה לכבדם, ואף שמדברי הרמ"א נראה שחולק, יש שכתבו שגם לדעתו יש בכך מצוה והעיקר להלכה כדברי השו"ע כפי שיבואר:

הרמב"ם והטור נחלקו אם יש חיוב כיבוד אב ואם כשהם רשעים ולעניין הלכה דעת השו"ע יו"ד סימן ר"מ שחייבים לכבד אב רשע וכדעת הרמב"ם אולם כתב הרמ"א שי"א שאינו חייב. ועיין בפרי מגדים בהקדמה ליורה דעה (כללי הוראות איסור והיתר אות ג') שנסתפק אם בכהאי גוונא דעת הרמ"א לחלוק על מרן המחבר, או דילמא שכל שלא כתב "וכן עיקר", לא הביא סברת יש אומרים אלא לכבוד בעלמא, והעיקר להלכה כדעת המחבר. וכן כתב באמת בשו"ת מהר"ם זיסקינד סימן ד'. ולי הדבר צ"ע, שאפשר שמכיון שהביא הרמ"א סברת יש אומרים, כוונתו לומר שהדבר ספק, ובדאורייתא אזלינן לחומרא, ובדרבנן לקולא. עכת"ד.

ועיין בשו"ת הרמ"ץ (חלק יורה דעה סימן טז) שאף שהרמ"א כתב ויש אומרים וכו', כיון שלא כתב וכן עיקר, הלכה כדעת המחבר שנאמרה בסתם. ע"ש. ועיין עוד בשדי חמד (כללי הפוסקים סימן יד אות יב). ע"ש. אולם הערוך השלחן (בס"ק לט) פסק כדברי הטור, שזוהי דעת רוב הפוסקים. ע"ש. ומדברי החיי אדם (כלל סז סימן יח) נראה שדעתו לפסוק להחמיר כמרן השלחן ערוך. וכן כתב בקיצור שלחן ערוך (סימן קמג סעיף ט'). וכן העלה בשו"ת בן יהודה (סימן ד'), שהעיקר בזה כפסק מרן המחבר, שגם אם אביו רשע חייב לכבדו, ואפשר שגם הרמ"א מודה לזה להלכה, ולא כתב סברת היש אומרים שפטור אלא לומר שיש ספק בדבר, ונפקא מינה לענין העוסק במצוה פטור מן המצוה וכו'. ע"ש. והובא בשדי חמד (מערכת כ' כלל צט) בד"ה ואם אביו רשע. ע"ש. ועיין בכל זה בשו"ת יביע אומר חלק ח' יו"ד סימן כ"א. ובחלק ב' חלק יורה דעה סימן טו אות ט'.

זאת מלבד העובדה שאולי הם תינוקות שנשבו, ולכן בודאי אל תבוא איתם בויכוח, וגם אם זה בא לידי כך, תדבר בכבוד, ככלל לא מועיל לבטל דעתו של השני בדרך של התנצחות וזלזול..

בשורות טובות

הצטרף לדיון

8 תגובות

  1. הבן חייב בכבוד אביו זה על פי פסיקת מרן שפסק על פי הרמב"ם נכון?
    אבל הרמב"ם כתב שממזר חייב בכבוד אביו אבל פטור , ז"א אסור אבל פטור .
    ומכאן מבינים שאפילו אב רשע, גם אם הבן לא ממזר אבל האב רשע ולא מקיים את התורה או לא מאמין בתורה הבן חייב בכבודו אבל פטור לא?

    אם כן אז זה לא אומר שהחיוב הוא מדרבנן ?

    רמב"ם
    הלכה יא
    הממזר חייב בכבוד אביו ומוראו אע"פ שהוא פטור על מכתו וקללתו עד שיעשה תשובה אפילו היה אביו רשע ובעל עבירות מכבדו ומתיירא ממנו ראהו עובר על דברי תורה לא יאמר לו אבא עברת על דברי תורה אלא יאמר לו אבא כתוב בתורה כך וכך כאילו הוא שואל ממנו ולא כמזהירו.

  2. גם בממזר אין הכוונה שזה חיוב דרבנן, אלא שיש חילוק בין איסור הכאה וקללה שהוא בארור וזה רק בעושה מעשה עמך, לבין עצם מצות כיבוד ומורא שהיא גם באב רשע מן התורה, ראה כל פרשני הרמב"ם שם במקום שציינת.

  3. תודה רבה על התגובה,
    אז בכיבוד ומורא יש מצוות עשה מהתורה והמבטלה מבטל מצוות עשה מהתורה.

    אבל העונש הוא ארור רק בעושה מעשה עמך ?
    ואם ההורים לא מקיימים את התורה אז במקום ארור או מיתה בידי שמים – פטור?

  4. בקיצור השאלה שלי היא אם בן התחצף לאביו בזמן דיון על אמונה

    אם האב לא מקיים את התורה האם העונש על זה הוא ארור / מיתה בידי שמים או פטור?

    אשמח למקור אם אפשר

    תודה רבה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל