שאלה:
בעל קורא ששכח לומר שהחיינו בקריאת המגילה בליל פורים, והוא בקהילה שנוהגים לא לומר שהחיינו בקריאת המגילה ביום – האם באופן זה ששכח בלילה יש להם לומר שהחיינו ביום? או לומר אותו בזמן אחר?
יישר כחך
תשובה:
שלום וברכה
כדבריך, אם נזכר אחר קריאתו שלא בירך שהחיינו [אם נזכר באמצע הקריאה מברך במקום שנזכר] כתבו בנהר שלום (סי' תרצב) ומועד לכל חי (סי לא אות עא) שיברך למחרת בקריאה של הבוקר. וניתן לבאר סברתם, משום שיסוד המחלוקת האם לברך שהחיינו פעמיים או פעם אחת, הוא האם מדובר במצוה אחת או בשתיים, אבל כאן שלא בירך בלילה, גם אם זו מצוה אחת יש לו לברך.
חידוש הוא בעיניי שישנם קהילות שלא מברכים בבוקר. ולא זכיתי להבין. הרי עיקר הקריאה היא בבוקר. ויתירה מכך יש גם את שלושת המצוות האחרות שלא קיימו בלילה ועליהם גם יש לברך אלא שפוטרים אותם עם הברכה על המגילה.
זו מחלוקת ראשונים גדולה, הרמב"ם, כתב (הלכות חנוכה פרק א הלכה ג) וז"ל: "ומברך קודם קריאתה בלילה שלוש ברכות וכו' שהחיינו וקיימנו וכו', וביום אינו חוזר ומברך שהחיינו". וכתב המגיד משנה: "וכתב רבנו, שכיון שברך בלילה שהחיינו אינו חוזר ומברך ביום, והרי זה כסוכה שכיון שברך זמן בלילה אינו מברך ביום. אבל יש מן המפרשים שכתבו שעיקר הקריאה היא ביום, ואע"פ שבירך זמן בלילה, חוזר ומברכו ביום, וכן נהגו בארצותינו".
השאר תגובה