שאלה:
אני מתפלל במקום שהרבה פעמים בשבת בבוקר אין לנו מנין, אבל בדרך כלל במנחה יש לנו מנין. בשבת זו שקוראים פרשת פרה, אם אין לנו מנין בבוקר האם יש לקרות פרשת פרה במנחה? אם כן, איך עושים את זה, האם יש לקרותו לפני שמתחילים מנחה, או האם יש להתחיל להתפלל מנחה וכשמגיעים לקריאת התורה יכול לקרות פרשת פרה ואחר כך הפרשה הרגילה. או האם יש דרך אחרת איך לעשות את זה?
יישר כחך
תשובה:
שלום וברכה
אכן תשלימו לפני תחילת תפילת מנחה.
ואם גם במנחה לא יהיה מנין תשלימו בשבת הבאה.
מקורות:
בספר יד בקריאת התורה (פרק פה סעיף יד) בשם הגר"נ קרליץ שיכול לקרות אחר קריאת התורה של מנחה עד סוף היום, וכן משמעות דברי רע"א על השו"ע שם שכתב: "אם שכחו ולא קראו פרשת שקלים, מוציאים ס"ת וקוראים פרשת שקלים בברכה לפניה ולאחריה, ואם לא נזכרו עד לאחר השבת, אין לה תשלומין", משמע שכל עוד לא עברה השבת, תקנת הקריאה במקומה עומדת.
מה שכתבנו להעדיף לעשות זאת לפני מנחה, הוא על פי שער הציון סימן קלה ס"ק ה. וכן כתב בשו"ת חיי הלוי (ח"ב סימן מד אות ו) שכל עוד לא התחילו מנחה עדיין לא חלה עליהם חובת הקריאה של מנחה, וממילא ניתן יותר להשלים אז את הקריאה של הבוקר, וכן כתב בשו"ת ויען יוסף (ח"ג סימן תו) שאין לשנות את סדרי התפילה שתיקנו חז"ל ולקרוא את הפרשייה יחד עם קריאת התורה של מנחה, אלא או לפני מנחה או לאחריה.
אמנם בשו"ת התעוררות תשובה (ח"ג סימן תעה) כתב שכששכחו לקרוא פרשת שקלים יימנעו מהוצאת ס"ת נוסף, ויחלקו את קריאת התורה של מנחה לשני עולים, ולשלישי יקראו את הפרשייה, אך נראה שאין המנהג כך.
על עצם החיוב ליחיד שלא שמע להשתדל לשמוע: לדעת רבים מהפוסקים קריאת פרשת פרה חיובה מהתורה ובפשטות היא חובה על כל יחיד כמו פרשת זכור, ראה תרומת הדשן סי' קט, אליה רבה סי' תרפה בדעת הרשב"א בברכות יג א, ריטב"א מגילה יז ב, משמעות השו"ע סי' קמו סעי' ב. אמנם בשו"ת בנין שלמה בי' נד מצדד שגם אם היא חובה מהתורה היא לא חלה על כל יחיד אלא על הציבור, ומי שאין לו מנין פטור מכך. לאידך גיסא, יש שסברו שאף אם חיובה מדרבנן היא מצוה על כל יחיד ויש לכוין לצאת חובת המצוה, ראה מגן אברהם סי' תרפה בשם ב"ח ושל"ה ומשנה ברורה סי' תרפח ס"ק טו בדעתם. לכן בכל מקרה יש לחוש שהיא חובה על כל יחיד.
