שאלה:
שלום וברכה
כתב בבאור הלכה סי' רטו דדין ספק אמן כדין ספק ברכה ולהקל, האם הכוונה רק על עניית אמן על ברכה שמסופק אם יוצא בו, שבזה מיירי שם, או שהוא כלל גדול ואפילו כשיש ספק עניית אמן על קדיש, מפני חשש הפסק, כגון שהוא באמצע פסוקי דזמרא ויש ספק אם רשאי לענות אמן זו, גם בזה אמרינן ספק אמן לקולא
האם יש למעכ"ת מקורות על זה
תשובה:
שלום וברכה
יש לנו כלל בספק ברכות שרק ספק אמיתי יש לו דין של ספק ברכות להקל, במה שברור מבחינת הלכה, אלא שאותו אדם לא למד ואינו יודע את ההלכה, אין לזה דין של ספק ברכות, שהרי יש לו ללמוד וידע, ראה משנה ברורה סי’ רב ס”ק פד. אתה שואל מה בפועל יעשה אדם שלא יודע מה לעשות, אם לענות או שיש בכך חשש הפסק, בענין זה ברור ששב ואל תעשה עדיף, איך יענה ואולי זה הפסק…
שלום
השאלה הוא באופן שיש ספק אמיתי להלכה אם אמן זו רשאין לענות באמצע פסוקי דזמרא [שנחלקו הפוסקים אם רשאין לענות]
נקודת השאלה אם אומרים הכלל ספק אמן להקל בדומה לכלל ספק ברכות להקל, והוא כלל גדול בכל ספק, או שלא כתב כן הבאור הלכה רק לענין עניית אמן על ספק אם הברכה כהוגן
אינני רואה סיבה לחלק, מסתמא היינו הך.
הרמב״ם לא ציין לענות אמן לאחר ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה אצל התמנים אכן לא עונים שם אמן ובקהילות נוסח אשכנז כלל לא אומרים מילים אלו האם זה סברה להגיד שגם כשעונים לקדיש בפסוקי דזמרא לא לענות אמן זו
אכן, יש בכך סברא בהחלט.
השאר תגובה