מ"ב סימן תע"ג, סעיף א' ; ס"ק לב

שאלה:

ד"ה , "ואם דעתו שלא לאכול הביצה עד ליל ב'… גם הביצה אסור לצלותה בלילה אלא מבעוד יום…" לא הבנתי : האם אין בכך הכנה מיו"ט ראשון לשני ? ועוד שהחיי אדם ממליץ על בישול הזרוע בצלי של היו"ט השני . מה המניעה לבשלו ביו"ט הראשון ? רוב תודות מראש.

תשובה:

לא זו הכוונה, מבעוד יום של ערב יום טוב! כוונתו כך, אדם ששם ביצה בקערה, אם דעתו לאוכלה ביום טוב ראשון יכול לצלותה בלילה, אם אין דעתו לאוכלה ביום טוב ראשון, כי הוא רוצה שתהיה בקערה לא רק בסדר הראשון אלא גם בסדר השני, יצלה אותה בערב יום טוב מבעוד יום.

גם החיי אדם אין כוונתו שאסור לצלות זרוע לצורך יום טוב ביום טוב, אלא שאדם שרוצה את הזרוע בקערה של יום טוב שני יזכור אחר כך לאכול אות בבוקר ולא יזרוק משום בל תשחית וביזוי מצוה.