שאלה:
א. הייתי בחנות נעלים וכשישבתי למדוד נעלים נדמה היה לי שגרמתי שבר במושב (א"א לראות כי זה מכוסה בבד אבל כך זה מרגיש) האם אני חייב לשלם או שיש פטור של בעליו עימו (המוכר בחנות שהוא שליח של הבעלים) או מתה מחמת מלאכה יצויין שלא נראה שעשיתי פעולה חריגה מידי בישיבה על הכסא, וגם איני יודע אם זה היה כך קודם עכ"פ שבר קטן יותר.
ב. לגזול על מנת לשלם אסור, אך מה הדין לשלם ואחר כך לגזול כגון בית כנסת שלא מסכים שיטעינו שם פלא' (גם אם משלמים על החשמל) האם מותר לשלם ואח"כ כביכול לקחת את הכסף בצורה של חשמל, ואם אסור איזה איסור זה לא תגזול או איסור אחר. יישר כח גדול!
תשובה:
שלום וברכה,
א. אם ישבת כרגיל על הכסא והכסא נשבר אתה פטור כדין מתה מחמת מלאכה שפטור.
ב. אסור לגנוב על מנת לשלם, ולא משנה אם משלמים לפני הגניבה או אחרי הגניבה. ולכן בית כנסת שאוסר שפירוש להטעין פלאפונים בחשמל בית הכנסת, אסור להטעין גם אם הוא משלם לפני ההטענה.
בהצלחה.
מקורות:
הגמרא ב"מ סא, ב מבואר שאיסור לגנוב על מנת לשלם או על מנת למיקט התרבה מהפסוק של "לא תגנוב". וכן נפסק בשו"ע סימן שמח ס"א.
ייש"כ גדול, אבל הטענה היתה לחלק בין לגנוב ע"מ לשלם שזה ודאי אסור כמו שכתבתם, לבין אחד שמשלם ואח"כ משתמש שאז לכאו' יוצא שהוא מעולם לא עשה מעשה גניבה, דאפשר לומר דחשיב כאילו לקח משל עצו, ודו"ק בזה.
אדם שמשלם ולוקח נגד רצון הבעלים הרי זה חמסן, וגם זה אסור כמבואר בשו"ע סימן רנט. וממילא אין הבדל אם לוקח ואח"כ משלם או משלם ואח"כ לוקח, כל שזה לא בהסכמת הבעלים – אסור.
לכאו' זה לא שייך כלל לדין חמסן, שהרי את החפץ הוא לא מחסר לו (תמיד יהיה חשמל בבית הכנסת) ודו"ק היטב.
מנין לך שאם לא מחסר אין דין חמסן. אדם שלא מעוניין שישתמשו בשלו אפילו בתשלום, נראה שאסור גם אם לא יחסר לו החפץ.
השאר תגובה