בס"ד

מה כללה האימפריה הפרסית בתקופת המגילה? היכן נמצאים הודו וכוש? כמה מדינות יש בעולם? האם אחשורוש שלט על כל העולם? איזה מלכים שלטו על כל העולם? האם היו עוד מלכים ששלטו על כל העולם? האם לא היו ממלכות נוספות בתקופת מלכים אלו? האם 127 המדינות במגילה היו עצמאיות? האם יש הבדל בין חז"ל לגבולות האימפריה כפי המקובל היום? ומדוע? מדוע נאמר שהממלכה היה מסוף העולם עד סופו ולא מתחילת העולם עד סופו? האם הקדמונים ידעו על כך שהעולם עגול? כמה הסכים אחשורוש להקריב כדי שלא יבנה המקדש? ומדוע? בשאלות אלו ועוד עוסק מאמרנו השבוע.

מה כללה ממלכת אחשורוש?

מלכות אחשורוש

במגילת אסתר מפורט מה כללה האימפריה הפרסית בימי אחשורוש (אסתר א א): 'וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ, שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה'.

בדומה אנחנו מוצאים כאשר מרדכי שולח את האגרות השניות מתואר בפסוק (אסתר ח ט-י): 'וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה מָרְדֳּכַי אֶל הַיְּהוּדִים וְאֶל הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים וְהַפַּחוֹת וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת, אֲשֶׁר מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה, מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ, וְעַם וָעָם כִּלְשֹׁנוֹ, וְאֶל הַיְּהוּדִים כִּכְתָבָם וְכִלְשׁוֹנָם'.

גם בסיום המגילה אנחנו מוצאים את עוצמת האימפריה כפי שנאמר (אסתר י א-ב): 'וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מַס עַל הָאָרֶץ וְאִיֵּי הַיָּם. וְכָל מַעֲשֵׂה תָקְפּוֹ וּגְבוּרָתוֹ, וּפָרָשַׁת גְּדֻלַּת מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ, הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי מָדַי וּפָרָס'.

מהדברים אנחנו רואים שליטה על 127 מדינות במרחב שבין הודו לכוש, ובסוף המגילה תיאור כי אחשורוש מטיל מס על הארץ בה"א הידיעה ועל איי הים, ושלטונו מתואר במילים 'כל מעשה תקפו וגבורתו', והפסוק מציין שהם תפסו חלק נכבד בהיסטוריה של מלכי מדי ופרס.

במאמר השבוע כחלק מהלימוד של גודל הנס בפורים, ננסה ללמוד מה כללה האימפריה, ומה כללה שלטונו, נביא מבחר מדרשי חז"ל העוסקים בשאלה זו.

שליטה על כל העולם

הגמרא (מגילה יא.) מביאה מחלוקת של רב ושמואל מה פירוש הפסוק 'מהודו ועד כוש', שניהם אמנם מסכימים כי שליטתו של אחשורוש הייתה מוחלטת על כל העולם, אולם הם נחלקו במחלוקת קיצונית לגבי מיקום הודו וכוש, ומשמעות הפסוק.

אחד מהם סבר כי הודו הוא בקצה אחד בסוף העולם, ואילו כוש הוא בקצה השני בסוף העולם, ולכן המרחב שבין הודו לכוש הוא המרחב הכולל את כל העולם כולו. ואילו השני סבר להיפך כי הודו וכוש הם שני מקומות הסמוכים וצמודים זו לזו, והכוונה כי כשם שמלך על שניהם, כך מלך מסוף העולם ועד סופו.

מחלוקת זו אינה רק מליצה לחוד, כפי שנראה יש כאן עומק גדול מה מהות השליטה של אחשורוש בעולם.

הגמרא מוסיפה כי אותה מחלוקת קיימת לגבי מלכותו של שלמה המלך.

בפסוק המתאר את מלכותו (מלכים א' ה א; ד) נאמר: 'וּשְׁלֹמֹה הָיָה מוֹשֵׁל בְּכָל הַמַּמְלָכוֹת מִן הַנָּהָר אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְעַד גְּבוּל מִצְרָיִם מַגִּשִׁים מִנְחָה וְעֹבְדִים אֶת שְׁלֹמֹה כָּל יְמֵי חַיָּיו'. וגו'. 'כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה בְּכָל מַלְכֵי עֵבֶר הַנָּהָר, וְשָׁלוֹם הָיָה לוֹ מִכָּל עֲבָרָיו מִסָּבִיב'.

גם כאן נחלקו רב ושמואל האם תפסח ועזה, הם שני נקודות מרוחקות כל אחת בקצה הנגדי של סוף העולם. והדבר מלמד שכל המרחב באמצע היה של שלמה המלך, או שמא שני מקומות סמוכים זה לזה, וכפי ששלט על מקומות אלו כך שלט על כל העולם.

משמעות המדרש (אסתר רבה פ"א סי' ה) שהכוונה כי השליטה של מלך על המחוזות הסמוכים למרכז הממלכה היא טוטאלית וחזקה, ואילו השליטה על המחוזות הנדחים ומרוחקים היא חלשה ורופפת, ובפרט בתנאי התקשורת של אותם ימים, ולכן הפסוק לפי שיטה זו מבארת כי כשם שהשליטה על הודו וכוש או תפסח ועזה שהם מחוזות סמוכים זה לזה, ולכן השליטה עליהם היא מוחלטת וטוטאלית, כך השליטה של שלמה המלך ואחשורוש על כל העולם כולו, הייתה שליטה מוחלטת וטוטאלית.

המלכים ששלטו על כל העולם

הגמרא (מגילה יא.) מוסיפה שהיו 3 מלכים שמלכו בכיפה, כלומר על כל העולם שהוא עגול ככיפה, ואלו הן: אחאב, ואחשורוש, ונבוכדנצר.

ומוכיחה זאת הגמרא מכך שנאמר על אחאב (מלכים א' יח י) שהוא השביע כל גוי וכל ממלכה שאליהו הנביא אינו מסתתר בממלכתם, ומלך אינו נשבע למלך אחר אלא אם הוא נתון למרותו.

על נבוכדנצר ירמיהו התנבא (כז ח) כי גוי או ממלכה שלא יעבדו את נבוכדנצר ולא יתנו את צווארם תחת עולו הבורא יפקוד אומה זו בחרב ובדבר.

ושלטונו של אחשורוש נלמד מהאמור במגילה מהודו ועד כוש.

הגמרא מוסיפה כי שלמה המלך אמנם שלט על כל העולם, אולם לאחר הסיפור עם אשמדאי לדעה אחת הוא כבר לא חזר למלכותו, ולכן לא נמנה כאן. אולם לדעה אחרת הוא חזר למלכותו המלאה אולם הוא לא נמנה יחד עם מלכים אלו, משום ששלטונו היה גם על העולם שלנו, וגם על העליונים כלומר הוא שלט על השדים והרוחות. החתם סופר מבאר שההבדל בין שלמה המלך למלכים אלו שהמרות היתה מחמת הערצה וכבוד, ולא מחמת אימה ויראה.

הגמרא מוסיפה שגם סנחריב השיג שליטה על כל העולם, אולם הוא לא נמנה כיון שלא הצליח להשיג שליטה על העיר ירושלים. כמו כן דריוש שלט כמעט על כל העולם אולם נאמר עליו שהוא שלט רק על 120 מדינות, והיו 7 מדינות שהוא לא שלט עליהם. בנוסף אומרת הגמרא כי גם כורש אמר (עזרא א ב): 'כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם'. אולם הגמרא אומרת כי לא היתה לו באמת שליטה על כל הממלכות והוא הצהיר והתגאה בדבר שלא היה לו.

מאידך פרקי דרבי אליעזר (פרק יא) נמנו 10 מלכים שמלכו על כל העולם: א. הבורא יתברך בשעת בריאת העולם. ועלה במחשבתו להקים מלכים שהם ישלטו על עולמו. ב. נמרוד. ג. יוסף שכל העולם נזקק להגיע אליו עבור לחם, ובמשך 40 שנה היה משנה למלך של פרעה. ובמשך 40 שנה מלך בעצמו על מצרים. ד. שלמה המלך. ה. אחאב. ו. נבוכדנצר. ז. כורש. ח. אלכסנדר מוקדון. ט. המלך המשיח. י. והוא יחזיר את המלוכה והממשלה לבורא יתברך, והעולם ישוב להיות כפוף כולו למלוכתו של השם יתברך. להלן נבאר מדוע אחשורוש נעדר מרשימה זו לדעת הפרקי דרבי אליעזר.

באסתר רבה (פ"א סי' ה) נמנה גם דוד המלך כמי ששלט על כל העולם.

מהות השליטה על העולם

כדי להבין את משמעות הדברים עלינו להקדים הקדמה קטנה. חשוב להדגיש כי קיימת הבדל גדול לבין מה שחוקרי האימפריה הפרסית בימינו מגדירים את גבולות האימפריה, לבין מה שחז"ל מגדירים את גבולות האימפריה, משום שקיימים רמות שונות של שליטה. לדוגמא כאשר אנחנו אומרים כי לנשיא ארה"ב טראמפ יש שליטה נרחבת על העולם, פירושו כי הוא שולט על 50 מדינות של ארה"ב ברמת שליטה מסוימת, ע"פ חוקת ארה"ב. ומאידך כאשר הוא רוצה משהו ודורש זאת בתוקף – מדינות רבות בעולם רועדות להמרות את פיו, ומיד מתקפלות לבקשתו, למרות שמדינות אלו מוגדרות כמדינות עצמאיות ואינם נתונות כלל למרות שלטונית של ארה"ב.

אולם כאשר נרצה לראות רמה חזקה יותר של שליטה על מדינות שונות, נקח לדוגמא את ברית המועצות לשעבר, אמנם גבולות השליטה הרשמית של ברית המועצות כללו רק 16 מדינות, אולם במדינות רבות כגון מזרח אירופה ועוד היו נתונות למרות מוחלטת של השלטון הקומוניסטי. ואיש במדינות אלו לא העיז להמרות את מוצא פי השליט בכל מרחב המדינות שהיו נתונות למרות השלטון הקומוניסטי.

ועדיין בעולם העתיק המושגים של מרות העלאת מס ושליטה של אימפריה על מדינות רבות ורחוקות היו ברמות שליטה הרבה יותר חזקות מאשר מוכרים בימינו.

הדבר בולט מאד בפסוקים המבארים את מלכות שלמה המלך, הפסוק מתחיל בכך: 'וּשְׁלֹמֹה הָיָה מוֹשֵׁל בְּכָל הַמַּמְלָכוֹת', ומשמעות הדברים שהוא שלט ומשל על כל הממלכות בעולם, וכפי שמובא בחז"ל שהוא אכן לפחות מתקופה מסוימת מלך על כל העולם כולו. אולם מיד הפסוק מגביל את הדבר לחבל ארץ מצומצם של גבולות ההבטחה 'מִן הַנָּהָר אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְעַד גְּבוּל מִצְרָיִם מַגִּשִׁים מִנְחָה וְעֹבְדִים אֶת שְׁלֹמֹה כָּל יְמֵי חַיָּיו'.

אמנם המצודות דוד הרגיש בקושיא וביאר שהכונה לנהר היוצא מעדן שהוא תחילת העולם בצד מזרח, אולם עדיין יש ליישב את העובדה שפלשיתים אינו קצה מערב העולם. אמנם העולה מהתרגום הרד"ק האברבנאל והחיד"א מבארים כפשוטו שהכוונה לנהר פרת שהוא הקצה הצפוני והמזרחי של גבולות ההבטחה של ארץ ישראל. אולם הם מבדילים מן הממלכות שהיו יראים ממנו, או שמרוב כבוד לחכמתו היה לו הוד מלכות וממשלה, וכולם נשמעו לכל בקשה שלו בדרכי שלום, לבין חבל הארץ של גבולות ההבטחה מהפרת בצפון ובמזרח, עד ים סוף בדרום, נהר מצרים [ואדי אל עריש או הנילוס] במערב.

וכך הדבר כאשר הגמרא אומרת שהיו כמה מלכים ששלטו על כל העולם, ההוכחה היא מכך שלמשל אחאב יכול היה לשלוח שליח לכל מלך בעולם, ולהשביע אותו כי אליהו הנביא אינו מסתתר שם, אין הכוונה שגבולות ממלכת אחאב היו בפועל על כל העולם, אלא שאימתו הייתה מוטלת על כל הממלכות, וכאשר הוא דרש ממלך להישבע כי אליהו אינו מסתתר בגבולות ממלכותו, אותה מלך פחד מאחאב ומיהר להשבע על כך. למרות שבהחלט היו לו מלחמות רבות אם ממלכות שכנות, אלא שהוא ניצח בכולם.

ולכן גם כאשר אנחנו מדברים על מלכות אחשורוש אנחנו לא מדברים רק על מה שמוגדר בפי חוקרי זמנינו הגבולות של האימפריה הפרסית, אלא גם כל הממלכות העצמאיות בעולם כאשר הגיע מאחשורוש דרישה להשמיד את העם היהודי, או באגרות השניות את אויבי העם היהודי, סתם דרישה להעלות לו מס, כל מלך נכנע בפניו ומילא את בקשתו, גם אם הדבר לא היה בגבולות האימפריה הפרסית הרשמית.

אולם במקביל גם כאשר יש סתירה בדברי חז"ל על אדם מסוים האם הוא מלך על כל העולם, אין בהכרח מחלוקת בין השיטות, לעיתים פשוט כל חכם דיבר על רמת שליטה וממשל אחר.

האם שלט על כל העולם או על חצי

בגמרא נאמר שהוא שלט על כל העולם, אולם נאמרו במדרשים דעות נוספות בענין.

בפרקי דרבי אליעזר (פרק יא) ומדרשים נוספים סוברים שאחשורוש מלך רק על מחצית מהעולם, ולא על כל העולם כפי שמובא בגמרא, והם מסתמכים על הפסוק האמור באחאב (מלכים א' כ טו): 'וַיִּפְקֹד אֶת נַעֲרֵי שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת וַיִּהְיוּ מָאתַיִם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים', ופירושו שישנם בעולם 232 ממלכות, ואמרו חז"ל (ילקוט שמעוני מלכים א' רמז רז) שאחאב לקח ערבון מכל מלך את אחד מבניו שישב בירושלים או בשומרון כדי שהמלך יהיה תחת מרותו, ואותם הוא לקח למלחמה על ארם ו32 המלכים שהצטרפו עליו אשר מרדו על אחאב והובסו כפי שמתואר בנביא שם. לאור זאת קובע הפרקי דרבי אליעזר שאחשורוש שלט רק על מחציתם 116 ממלכות, והוא שלט על מחצית העולם, ובזכות אסתר המלכה נוסף לו 11 ממלכות נוספת, ובכך הוא שלט על רוב העולם 127/236.

בתרגום שני (אסתר א א) נאמר שאחשורוש שלט על כל העולם אולם שהתקצרה מלכותו, והוא איבד חצי מהעולם, אך מאחר והוא עתיד לשאת אסתר המלכה מבנותיה של שרה אמנו הוסיפו לו עוד 11 מדינות.

באסתר רבה (פ"א סי' ה) סובר שיש בעולם 252 ממלכות, [ואצל אחאב היו רק 232 כיון ש20 מהם מתו ברעב שהיה בימי אליהו, או לדעה אחרת עברו לצידו של בן הדד במרד והם המלכים שהיו עימו]. וכאשר אחשורוש בתחילת מלכותו הורה על הפסק בנין המקדש הוא הפסיד את מחצית העולם, ונשארו לו 126 מדינות, ובזכות שהוא תמך בעליה של עזרא השם הוסיף לו מדינה אחת נוספת את הממלכה ה127 ובכך היה לו שליטה על רוב המדינות – אחת יותר מחצי המדינות.

במדרש שוחר טוב (תהילים כב כו) נאמר, שבתחילה שולט מסוף העולם ועד סופו, שנאמר 'מהודו ועד כוש', וכאשר הרג את ושתי מרדו עליו כל המדינות מלבד ממלכת פרס ומדי, אך כשנשאה את אסתר המלכה שבו אליו 127 מדינות וקיבלו את מרותו, ולאחר מפלת המן וגדולת מרדכי, העולם כולו קיבל את מרותו, וכפי שמסיימת המגילה 'וישם המלך אחשורוש מס על הארץ ואיי הים'.

היכן הם הודו וכוש כפי הידוע בימינו?

השאלה הנשאלת היא האם אמנם הודו וכוש הם קצות העולם, למעשה לפי ההיכרות שלנו עם מפת העולם, בהחלט יתכן שלכל המזרח מהודו של היום עד קצה סין הוא נקרא בלשון המקרא הודו. ואילו כוש הוא כל אפריקה מלבד חלקה הצפוני ששם שלטו ממלכות שונות, בגמרא (פסחים צד.) נאמר: 'מצרים אחד מששים בכוש', כלומה שטחה של מצרים העתיקה היא אחת חלקי שישים מהחלק הנקרא כוש בתנ"ך. ולכן הסבירות הוא שכל היבשת המכונה בימינו אפריקה היא חלק מכוש. ומסתבר שגם איזורים מזרחיים יותר כגון תימן [שהיתה בעבר ממלכה אחת עם חבש] נקראו כוש, משום שבפסוקים (ישעיהו יח, א-ב; צפניה ג,ט-י) המדברים על נהרי כוש התרגום יונתן ורש"י ועוד מפרשים שהוא בסמוך להודו. וכן רש"י (יומא לד:) כותב: 'ארץ הינדוין, והיא ארץ כוש, כדמתרגם יונתן בן עוזיאל (ירמיה יג): היהפוך כושי עורו – הינדוואה', לעומת זאת מפרשים רבים (ראה תוספות יו"ט יומא פ"ג מ"ז ע"פ תרגום שני; הפלאה שבערכין ערך הנדוי; ועוד) מפרשים שהכוונה 'אינדיאה' כלומר הודו של ימינו. ומעתה מובנת היטב המחלוקת במציאות האם הודו פירושו מזרח הודו בקצה העולם לחופי האוקיינוס השקט, עד מערב כוש בקצה העולם לחופי האוקיינוס האטלנטי. או בנקודת המפגש בין הודו לכוש ששניהם היו השכנים של פרס לפחות בדרומה.

כך גם משמע בתרגום שני (פ"א) שכותב כי הודו וכוש סמוכים אחד לשני, מהודו של המערב עד כוש של המזרח.

ביאור משמעות 'מהודו ועד כוש'

נזכיר כמה מגדולי המפרשים שביארו את משמעות דברי הפסוק 'מהודו ועד כוש'.

הרמ"א (מחיר יין אסתר א א) הקשה, מדוע נאמר בגמרא שהודו בסוף העולם וכוש בסוף העולם, ולכן אחשורוש שלט 'מסוף העולם ועד סופו' ולכאורה הנוסח צריך להיות 'מתחילת העולם ועד סופו'. וביאר שאבן השתיה הנמצא במקום המקדש בהר המוריה בירושלים הוא אמצע העולם משום שמשם התחיל להברא העולם, וסוף העולם מוגדר כנקודה האחרונה שבה נבראה העולם. ולכן הודו וכוש, אינם בהכרח הנקודות הפיזיות הרחוקות ביותר, אלא שכל אחד מהם הוא סוף העולם לפי במקומות אלו נבראו אחרונים, ומבטא משמעות של סוף העולם.

המהרש"א (ח"א סנהדרין כ: ד"ה וחד) ביאר כי הפסוק נקט שני נקודות שבהם היה ידוע ומפורסם שליטתו המוחלטת של שלמה המלך או של אחשורוש עליהם, ולכן הם מהווים דוגמא לשליטה בכל מקום.

באופן נוסף מפרש המהרש"א שהפסוק נוקט שני נקודות באורך העולם, אולם עדיין צריך לפרט ששלמה המלך שלט על כל עבר הנהר, וכל הממלכות נכנעו לו, וכן שאחשורוש שלט על 127 מדינות, משום שהפסוק רק מתאר את נקודת הקצה של אורך העולם, אולם הוא אינו מתאר את נקודות הקצה של רוחב העולם.

החתם סופר (עה"ת בסוף פר' תצוה – אסתר ד"ה שבע) ביאר שהגמרא השתמשה בלשון מלכו בכיפה, משום שאחשורוש שלט רק על חצי העולם כפי שמבואר במדרשים, כלומר על חצי כדור, וזה נקרא שמלכו בכיפה.

העולם עגול

נקודה נוספת שציינו רבים מהמדרשים ומפרשי המגילה (פסיקתא זוטרתא אסתר א א; רבי משה אבן תיבון בספרו פאה מובא במנות הלוי אסתר א א; מהר"ל מפראג אור חדש אסתר א א; רבי יאשיהו פינטו הרי"ף על העין יעקב; הרש"ר הירש בראשית יד), מציינים כי לדעה שהודו וכוש היו סמוכות זו לזו, הכוונה כי העולם עגול, ולכן כאשר נצעד מהודו לכיוון מזרח ונקיף את הכדור עד שנגיע לכוש ממערב, הרי שהקפנו את העולם כולו. ולכן העובדה שהם סמוכים זה לזה משקף את המציאות שהוא מקיף את כל העולם. חשוב לציין שחלק נכבד מהמפרשים הללו נכתבו הרבה לפני שנודע בעולם הכללי שהעולם הוא עגול.

צורת ממשלתו

בגמרא (מגילה יא. ע"פ אסתר רבה פ"א סי' ז ביתר הרחבה) נאמר שאחשורוש השתלט על שבע מדינות מפתח החיצוניות, ובכך השיג שליטה על עשרים מדינות מפתח פנימיות יותר, ובכך השיג את השליטה על המאה המדינות הפנימיות. משום שהעולם דומה לחצי עיגול הרחב בצד החיצוני והקצר בצד הפנימי. והדבר נלמד מאחר והפסוק פירטה שהיה שליטה מהודו ועד כוש, מדוע נאמר שוב 127 מדינה. המהר"ל מפראג (אור חדש אסתר א א) מבאר שהכוונה כי ישוב העולם נמצא באותה תקופה רק צפונית לקו המשוה, ולכן העולם הוא חצי כדור, כאשר צידו החצוני הדרומי רחב, וככל שהוא עולה לצפון הוא מתקצר. וצורת השליטה של אחשורוש היה ע"י כיבוש נקודת מפתח חציוניות בכדור, ובכך המדינות הפנימיות יותר היו נתונות תחת ממשלתו, והממלכות נכנעו למרותו.

הדבר מבאר היטב מדוע הפסוק מפרט את השליטה בהודו השוכנת במזרח אסיה במזרח העולם, ובכוש השוכנת באפריקה במערב העולם. [כפי הנראה כל המזרח מכונה הודו, וכל אפריקה דרומית למצרים לוב תרשיש והמדינות לחופי הים התיכון מכונים כוש]. כיון שהשליטה על צפון העולם נוצר מעצמו ע"י שליטה בנקודות המפתח בדרום. ולדעה השניה שני מדינות הסמוכות לפרס שע"י הוא שלט על העולם.

האברבנאל (מלכים א' יא מב) כותב, כי אצל שלמה המלך ואחשורוש להבדיל משאר המלכים השליטה לא היתה ע"י מלחמות וכיבושים תמידים, אלא הם ישבו במקומם שלמה המלך בירושלים ואחשורוש בשושן הבירה, והמלכים בעצמם נכנעו להם.

מסירות נפש של אחשורוש שלא לבנות את המקדש

נקודה נוספת מדגיש האלשיך (אסתר א א) שהפסוק מדגיש הוא אחשורוש, שלמרות שהוא הפסיד מחצית ממלכותו עקב הפסקת בית המקדש, הוא נשאר אותו אחשורוש ברשעותו, ולא שב בתשובה, ועדיין שאף להשמיד את עם ישראל.

רבי יהונתן אייבשיץ (יערות דבש דרוש ג) עומד על רשעותו של אחשורוש שאמר לאסתר כי הוא לתת לה עד חצי המלכות, ונאמר בגמרא (מגילה טו:) שהכוונה עד חצי המלכות ולא דבר החוצץ בין המלכות זה בנין בית המקדש. וביאר ע"פ דברי המדרשים כי הוא הפסיד חצי ממלכותו כאשר מנע את בנין בית המקדש, והוא אמר לה כי על הדבר ששילם בכך שמנע את בנין הבית אינו מוכן לוותר גם עכשיו. רבי יהונתן אייבשיץ ביאר כי אחשורוש ידע על הנבואות כי בזמן הגאולה העתידה יהיו כל המלכים משועבדים למלך המשיח, והוא חשב כי אם יבנו את בית המקדש זהו הגאולה שעליה דיברו הנביאים ושוב לא יהיה תקומה לשום מלך אחר. והוא לא ידע כי בנין בית שני בימי עזרא היה רק פקידה כלומר ישועה זמנית וחלקית, אולם לא על ימים אלו דיברו הנביאים.