מה הברכה על מרק / נבטים / שוקולד שברי עוגיות / עוף מוקפץ עם ירות

שאלה:

שלום. רציתי לברר את הברכות של המאכלים הנ"ל:
1.מרק ירקות עם קניידלך/אטריות/שקדי מרק.
2. נבטים
3. שוקולד חלב עם שברי עוגיות
4. חזה עוף מוקפץ עם ירקות.
תודה רבה!!!!

תשובה:

1. בנוגע לברכה על מרק יש פרטים רבים, ננסה למנותם בקצרה, המקרה שלך ידון בסעיף ג:

א. מרק ירקות שיש בו טעם חזק מהירקות, ולא מתבלינים שונים, ברכתו אדמה כברכת הירק גם כשאוכלים אותו לבד ללא הירקות. כמו כן, גם אם אין עיקר טעמו מהירקות אלא מהתבלינים למיניהם, אם אוכלים אותו יחד עם כמות נכבדה של ירקות הוא טפל להם באכילה וא”צ לברך עליו שהכל בנפרד.

ב. מרק שהירקות שבו התרסקו לגמרי על ידי מעבד מזון – ברכתו שהכל [וכמו כל ירק מרוסק שברכתו שהכל].

ג. מרק עוף, אף שיש בו הרבה ירקות ברכתו שהכל, לפי שהעוף חשוב יותר מהירקות והמרק נגרר בברכתו אחריו. אולם על הירקות עצמם מברכים אדמה. וכן אם יש בו מיני מזונות מברכים עליהם את ברכתם הראויה, כדלהלן. כאשר העוף אינו בפני עצמו אלא עטוף בבצק כמו שתיארת, די בברכת מזונות ואין צורך בשהכל [אבל על הירקות יברך כנ"ל].

ד. מרק ירקות שיש בו אטריות או גריסים שנמעכו מהבישול וברכתם מזונות, כיון שהירקות הם רוב לגבי הגריסים או האטריות, יש לברך על הירקות אדמה, על הגריסים או האטריות מזונות, ועל המרק אין מברכים. אמנם כאשר זה תערובת שלא ניכרת ממש, הברכה היא מזונות, ויש ספק על המרק עצמו ראה אות ה. באורז אין הבדל ותמיד לפי הרוב או שתי ברכות.

ה. מרק שנעשה בלי ירקות בכלל, רק מיני מזונות ומעט תבלינים, יש ספק מה ברכתו [כשהוא נאכל לבד בלא המזונות], ויש לפטור ספק זה על ידי שיקח דבר אחר ויברך עליו שהכל, ויאכל מעט מהאטריות ויברך עליהם מזונות.

ראה משנה ברורה סי’ רה ס”ק ז – יא, ובס’ פסקי תשובות שם.

2. על נבטים הברכה שהכל נהיה בדברו.

3. השברי עוגיות זה תבלין בעלמא והברכה היא עדיין שהכל.

4. בדרך כלל העוף עיקר ויש לברך רק שהכל, אבל אם יש הרבה ירקות, יש להפריד ולברך שתי ברכות.