שאלה:
שלום וברכה
אני רוצה לשאול על המנהג לקרוא ספר תהלים על חולה.
בתהלים יש תפילות רבות על הצלה, והודיה לה' מתוך אמונה שה' יעזור.
אבל רציתי לשאול על פרקים שהנושא שלהם אחר לגמרי.
לדוגמא מ"ה, וגם ע"ב, עוסקים בתפילה על המלכות (או על מעלת ת"ח)
פרק מח עוסק בשבח העיר ירושלים.
פרקים נח-נט עוסקים בהצלה מאוייבים.
כשהתפללתי לאחרונה על חולה, (שניצלה תודה לה') דילגתי על הפרקים הללו, כי לא ראיתי איך הם קשורים לנושא שאני מתפלל עליו.
האם עשיתי נכון?
בעיקר כי הגמ' בשבועות טו אומרת: "רבי יהושע בן לוי אמר להו להני קראי (שיר של פגעים) וגאני. היכי עביד הכי והאמר ר' יהושע בן לוי אסור להתרפאות בדברי תורה? להגן שאני"
רואים מכאן שצריך להתפלל את התהלים כתפילה ולא כ"לחש" המועיל. ובפרקים שציינתי לא מצאתי איך המילים מבטאות את התפילה שלי לרפואת החולה.
אבל העולם מקל בזה, על מה הם סומכים?
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
באמירת תהילים לזכות חולה יש שני ענינים: האחד מה שאתה הזכרת, שימוש בלשונו של דו המלך ע"ה לתפילה על החולה שלפני… בענין זה לא מתאימים פרקי ההודייה או פרקים הנוגעים לקדושת ירושלים. אבל יש נושא נוסף באמירת תהילים, ריבוי זכויות למען הנפטר, כמו שלהבדיל על מת לומדים משניות, כך על חולה אומרים תהילים, והרעיון הוא, שבזכות אמירת התפילים תתקבל תפילתנו. אין לזה שום קשר לשימשו בפסוקים כלחש שהזכרת! שם מדבר שאני מתייחס לפסוק כמשהו סגולי, כך אני מתייחס אליו כפשוטו, תפילה לה', הודייה לה', בקשה לגאולה, רק את זכות כל אלו אני מייחס לזכות החולה ולזכות קבלת התפילות. לכן נהגו באמירת כל הפרקים. אמנם מי שנוהג כמובן גם עושה נכון והכל לפי הלב וגודל הכוונה.
שיתקבלו התפילות.
