שאלה:
שלום, ראיתי בילקו"י שכתב שאין לדבר עם האבל דברים של מה בכך אלא יעסקו בנפטר או בענייני מוסר והלכה וכו', וק"ו משאלת שלום שאסורה, אלא שמנהג העולם בדר"כ ממש לא כך, ומדברים על דברים שלא קשורים בכלל, האם יש למנהג זה על מה לסמוך? תודה!
תשובה:
שלום וברכה
ככלל אין למנהג על מה לסמוך. שמעתי לא פעם מאנשים שישבו שבעה, שנדהמו מרמת החוסר רגישות של אנשים, מתבדחים כאילו לא קרה דבר, שואלים שאלות שרק גורמות אי נוחות… "יכול להיות שאם הייתם תופסים את זה חודש קודם היה אפשר עוד לעשות משהו"? תנחומים זה השתתפות באבל, דברי חיזוק, תחושה של ביחד בקושי, דברים טובים על הנפטר. יש סערת רגשות גדולה מאוד ברגעים הללו, מחשבות על נצח, על המשפחה וכו', זה הזמן להיות יחד.
אמנם במקרים מסויימים אתה מגיע ורואה שצריך קצת להוציא את אבל לכמה רגעים מהאבל, הוא לוקח קשה מאוד וצריך לעשות משהו, ואז חורגים מהכלל הזה.
בשורות טובות.
מותר לאבל או למנחם להגיש אוכל זה לזה?
מנהג בני אשכנז שלא לוקחים כלום בבית האבל, אבל בני ספרד לא חששו לכך. מי מגיש למי לא שמעתי שיש בזה בעיה.
אז אשכנזי בבית אבל ספרדי ולהיפך נוהג כמנהגו או כמנהג המקום?
כל אחד כמנהגו שלו, זה לא קשור למנהג המקום.
השאר תגובה