שאלה:
בספר אמונה וביטחון החזון איש כותב טעות נושנת נתאזרחה בלב רבים במושג הביטחון.
שם ביטחון המשמש למידה מהוללת ועיקרית בפי החסידים, נסתובבה במושג חובה להאמין – בכל מקרה שפוגש האדם והעמידתו לקראת עתיד בלתי מוכרע ושתי דרכים בעתיד, אחת טובה ולא השנייה – כי בטח יהיה הטוב, ואם מסתפק וחושש על ההיפך הטוב הוא מחוסר ביטחון.
ואין הוראה זו בביטחון נכונה, שכל שלא נתברר בנבואה גורל העתיד אין העתיד מוכרע, כי מי יודע משפטי ה׳ וגבולותיו יתברך?!
אבל עניין הביטחון הוא האמון שאין מקרה בעולם, וכל הנעשה תחת השמש הכול בהכרזה מאתו יתברך."
מאידך ,יש גישות אחרות האומרות כי אם בן אדם יתן ביטחונו באמת בקב"ה שיספק לו את מחסורו /משאלתו אז כך יהיה.
מה שכמובן לא מסתדר אם דברי החזון איש.
כל פעם שאני נתקלת בחיים בנקודת קושי המעוררת דאגה אני מנסה לשים בטחוני בבורא עולם שבעזרת ה' הדברים יסתדרו כפי שאני משתוקקת אבל אז קופצים לי בראש דברי החזון איש האומר כי זו טעות שבן אדם אינו יודע מה יהיה בעתיד…אלא צריך להאמין שהכל לטובה גם אם לא תתממש משאלת ליבי ואז למעשה אני מתעררת עם האמונה שהדברים יסתדרו.
לדוגמא אם כרגע אני לא מוצאת עבודה אם אני מנסה לחזק את עצמי שבעזרת ה' בטוח אמצא כי הרי הקב"ה כל יכול גם אם המציאות מראה שהסיעוי אפסי ומנסה להאמין בכך בכל הכוח…קופצים לי הדברים הנל של החזון איש ואני אומרת לעצמי "יכול להיות שלא תמצאי את לא נביאה,אולי זה הנסיון שלך וצריך לקבל את זה" וכמובן שקשה להיות בשמחה שאתה חושב שאולי לא תמצא עבודה וזה הנסיון שלך…
אשמח להסבר בנוגע להשקפה הנכונה ברגעים מאתגרים בהם זקוקים להרבה בטחון בקב"ה.
וכמו כן להבין איך החזון איד אומר כך ומאידך יש כאלה שאומרים אחרת…
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
אינני חושב שהחזון איש חולק על כך שהמחשבה והביטחון בה' שישפיע חסד מועילה להמשיך עלינו חסדים, זו אמונה פשוטה וברורה ויש לה בית אחיזה במקורות רבים. כשם שהתפילה מועילה, כך הביטחון והאמונה בטוב ה', גם דוד המלך התפלל ואמר "לולא האמנתי לראות בטוב ה' בארץ חיים", כלומר בהחלט שי מקום לאמונה והביטחון הללו, ובכל מקום אנחנו מדברים על כך בתפילה, כמו שאומרים "ואני בחסדך בטחתי יגל ליבי בישועתך", כלומר אנחנו בטוחים ומאמינים שנראה בישועת ה' וזה משפיע עלינו חסד עד כדי שכבר עכשיו אנחנו בבחינת יגל ליבי.
החזון איש רק מדבר מה היא מצות הביטחון, ומה הוא הביטחון המקיף את כל היחס בינינו לקב"ה!
מצות הביטחון כוללת את כל הנהגות ה' עימנו, כלומר גם כאשר לא מובן לנו ואנחנו מרגישים שקשה, ויש ניסיונות לאדם, הוא עדיין מאמין ויודע שהכל בהכרזה מלמעלה והכל לטובתו והכל בהשגחה מלאה בצורה הכי עוטפת. חלילה לנו לחשוב שביטחון זה רק חסד נגלה, ואז מה שאינו נראה כך מה איתו? זה לא מה'? זה לא לטובה? זה לא בחשבון? כנגד זה יצאו דברי החזון איש.
שנזכה תמיד לראות בישועת ה' וברחמיו הגלויים.
