שאלה:
למה על מצות פריקה אסור לקחת כסף,
ואילו על מצות צעב"ח מותר לקחת כסף,
מ"ש מצוה זו מזו ?
[למשל כשהבעלים אינו רוצה לסייע או שהבעלים גוי,
שאז אין מצות פריקה ויש מצוה מצד צעב"ח]
תשובה:
שלום וברכה,
כתב המנחת חינוך [מצוה פ'. וכן כתב הב"ח] שאף שיש בפריקה גם משום צער בעלי חיים, והרי בכל מצוות התורה שהן חובת הגוף, מצוה לעשות בחנם, מכל מקום אינו חייב לפרוק בחינם, משום שאיסור צער בעלי חיים הוא דווקא כשמצערה שלא לצורך האדם, אבל לצורך האדם, שיהיה לו רוח, מותר לצער אף בקום עשה, וכל שכן בשוא"ת, לכן רשאי ליטול שכר. אמנם במקום שהבעלים לא יתנו לו שכר, או בבהמת הפקר, מצוה לפרוק בלא שכר, שהרי צער בעלי חיים דאורייתא. וגבי טעינה סובר הרא"ש, שאף אם הוא פנוי ובטל ממלאכה, יכול לומר לבעל הבהמה איני רוצה לטעון עמך אם לא תתן לי שכר, ודלא כאבידה, שבמקום שאין לו הפסד – חייב בחינם, משום שגבי אבידה יש לבעלים הפסד וחסרון כיס גמור, מה שאין כן בטעינה, שאינו מפסיד כלום, ואף אם הוא מתבטל מהשוק, אין זה אלא מניעת רווח [כך כתב הפנ"י]. אבל דעת הר"ן והמאירי, שבפריקה חייב לסייע בחינם, אף כשבטל ממלאכתו. וביאר הפנ"י, דה"ט שאין דין פריקה כאבידה, שכיון שיש בה צער בעלי חיים, הרי היא כשאר מצוות שחייבין לעשותן בחינם. אמנם אם הלך הבעלים וישב לו וכו' פטור מלפרוק אף שיש צער בעלי חיים, מדין קנס. ולענין טעינה סובר הר"ן, שהיא כהשבת אבידה, שעיקרן של מצוות אלו הוא הצלת ממון חבירו, ולכן ממונו קודם, ואם נתבטל ממלאכתו – נוטל שכר.
בהצלחה.
מקורות:
חברותא ב"מ לב, א הערה 370.
