שאלה:
פתחתי עסק ובכישלון, שנה ראשונה השארתי הרבה חובות לספקים וכו.
ובשנה השלישית התחלתי להרוויח כל חודש 50 אלף שח בערך. דהיינו העסק מרווח. ועשיתי הסכם תשלומים עם הספקים. ככה יורד לי מהרווח של כל חודש כ40 אלף ש"ח לחודש עבור חובות ספקים שנה ראשונה, וזה יכול להיות 10 שנים תשלומים מחולקים. איך מחשבים המעשר דמי מעשר? האם לפי הרווח לפני תשלומי הספקים או כמו לאחרי התשלומים.
השאלה בקיצור.
כל כמה זמן עושים סה"כ הכנסות מול הוצאות לגבי המעשר.
וכן האם בעשיית הסה"כ מתחשבים בקבלת הסחורה או בתשלום עבור הסחורה.
תשובה:
שלום וברכה
חישוב המעשרות הוא שנתי, ולכן לכאורה אי אפשר לחשב הפסד של שנה אחת עם הרווח של שנה אחרת.
אלא שנראה, שאדם שלכתחילה לוקח בחשבון הפסד בשנה שנתיים ראשונות, והוא רואה זאת מבחינתו כחלק מההשקעה לביסוס העסק עד שיכנס לתודעה הציבורית וכדומה, זו כבר השקעה וניתן לחשב אותה כחלק מהוצאות העסק.
מקורות:
על הנדון אם בכלל חייבים להפריש בכל חודש או בכל הכנסה מיד או שניתן לעשות חישוב שנתי ולהפריש פעם בשנה, נחלקו הדעות:
בשו"ת שער אפרים סי' פד כתב, שכאשר אדם יודע בבירור כמה הרויח מעסק מסויים, חובה עליו להפריש מיד, אולם כאשר הוא אינו יודע בבירור מה הם רווחיו, לא מוטלת עליו חובה לעשות חישובים תמידיים כאלו ולהפריש, אלא הוא יכול בכל תקופה לעשות חשבון רווחים כללי ולהפריש על כלל העסקים יחד. באופן זה גם יוכל לנכות מסך הרווחים הפסדים הנגרמים מעסק אחר. למשל, אם הרוויח מליון דולר בעסק מסויים ובעסק אחר הפסיד חצי מליון, סך כל רווחיו חצי מליון דולר. חישוב זה נוח יותר מאשר היה כבר מפריש בתחילה מסך המליון ועתה שהפסיד אין לו ממה לנכות.
אמנם בשו"ת נודע ביהודה מהדו"ת יו"ד סי' קצח נוקט שאף כאשר אדם יודע מה הם רווחיו מעסק מסויים, לא מוטלת עליו החובה להפריש למעשרות מיד, אלא כל דין המעשרות הוא "שנה בשנה" כלשון התנא במסכת פאה, ולכן, בסיומה של כל שנה יערוך את מאזן רווחיו ויפריש כדין. וכן פסק בערוך השלחן סי' רמט סעי' ז.
אכן, בשו"ת אגרות משה יו"ד ח"א סי' קמג כתב, שאף שהעיקר להלכה כדברי הנודע ביהודה, יש הידור לתת מיד מכל רווח שנכנס, ולא להמתין לסיומה של השנה.
שנה זו תהיה לפי הלוח העברי, מראש השנה לראש השנה, כך כתב בשו"ת נודע ביהודה שם. אך בדיעבד, כאשר יש קושי לחשב את הרווחים בראש השנה, שכן כל עבודת המשרד מתבצעת לפי סיומה של השנה האזרחית, ניתן לבצע חישוב והפרשה אלו בסיומה של השנה האזרחית, כך הורה בשו"ת שבט הלוי ח"ט סי' רא.
עדיין לא ברור לי כל הצורך.
יש מלאי שקונים בתנאי תשלום חודש או חודשיים, אם עבר ראש השנה בין הקנייה לתשלום, לאיזה שנה מנכים את ההוצאה הזאת? לשנת הקנייה, קבלת הסחורה? או שנת התשלום.
אני הייתי עושה תמיד לפי תשלום, הכסף הוא הנושא – הוצאות והכנסות. כמה יצא עבור העסק מהבנק וכמה נכנס, מה שביניהם זה הרווח.
אשמח מאד אם תורידו את השם שלי בתגובה הקודמת.
בוצע
השאר תגובה