לקמחא דפסחא לחץ כאן

חשש קידושי טעות

שאלה:

שאלה:

שלום לרב

בגיל 17 היה לי חרדות וכפיתיות טופלתי עם כדורים וטיפול רגשי עבר תקופה של כמה חודשים והשתקמתי יחסית. נכון תמיד הייתי עם התמודדויות בפן החברתי והלימודי אבל מבחוץ נחשבתי כאחד מהשורה עם אתגרים. בשלב מסויים גם ההורים כבר האמינו שקרה לי נס. עד כדי כך שהתחילו לשמוע הצעות שידוכים וכמו כן גם אחד מהדודים הציע לי שידוך עם בחורה רגילה לכאורה איך שברחוב קוראים לזה. בעת הבירורים לא ייחסתי את עצמי כאל בעייתי מאוד שאני צריך שידוך מיוחד אלא כבחור סוג ב מבחינה לימודית ורוחנית אני לא מדבר על דברים רציניים בכלל לא הייתי בחור רע אלא הייתי יותר כזה שמאחר ומעביר סדרים בלי ללמוד סמכתי שאלו דברים שלא קשה לדעת אותם למי שמברר קצת עלי
סמכתי על זה שהצד של הכלה רוצים אותי בגלל שהם מחפשים משהו ברמה שלי
ועניין המעבר הרגשי לא ייחסתי לזה עניין גם לעצמי.
אך במהלך האירוסין התחלתי לקבל מתנות כמקובל אבל עם מכתבי ברכה שהכילו מילים שכאילו מכוונים לבחור סוג א למדן המנצל את כל זמנו ללימוד וכו' נלחצתי מזה מאוד והרגשתי נבוך שזה לא אמיתי וזה עלול לגרום לפיצוץ חיפשתי את נפשי אני לא זוכר מתי דיברתי עם אשתי על זה יכול להיות אחרי האירוסין בפגישות לכאורה או אחרי החתונה אבל אם אני זוכר טוב אמרתי לה בעדינות שאני לא כזה למדן איך שמתארים הברכות והיא הגיבה לי משהו על זה בסגנון שזה לא נורא הבנתי ממנה שזה לא נוגע לה אישית כ"כ וזה בסדר בשבילה.
בכל זאת הרגשתי אחרי האירוסין שאני חייב בכל מקרה להיות אמיתי ולספר לה על עברי לא מתוך כוונה של לקבל שידוך במרמה אלא יותר ממקום של שקיפות ואמינות. התחתנתי בשעה טובה וכמה ימים אחרי החתונה כבר התחלתי לספר לה על הילדות הקשה שעברתי בגיל ילדות בכלל והכנסתי במילותי שפעם בגיל 16 17 הלכתי לפסיכיאטר שנתן לי כדורים מאוד חריפים כי הייתי בהתמודדות רגשית אך אז הייתה מטפלת גוף נפש שהתערבה מייד וטענה שמדובר בטעות וכי אני בסהכ בחור רגיל ורגיש שיש לו רק התמודדות רגשית וכל האבחון המפוצץ היה טעות גדולה. וכן גם התברר בבירור שזה היה סתם מוגזם ובסהכ מטפל רגשי לא מנוסה שלא הצליח איתי נבהל שולח אותי לטיפול חריף.
בתכלית אשתי נבהלה מאוד מזה בנוסף לזה כפי שהתברר בהמשך אביה קיבל מידע אחרי האירוסין שיש לי עבר נפשי מסויים והתייעץ ואמרו לו לחכות לאחרים החתונה מכל מיני סיבות ככה אשתי סיפרה לי שככה אביה טוען.
האבא היה כל הזמן עם 7 עיניים עלינו אחרי שסיפרתי לה על עברי היא נבהלה מאוד ובהתאם לחממה שבו היא גדלה הכל היה חייב להיות לפי רוחו של האבא ואין כמעט דעה עצמית (אפשר להגיד שהיה לה גם תיק אבל ברשמי המשפחה והסביבה קוראים לזה אולי שהכל בסדר) האבא חייב אותה לקחת מניעה מבלי ידיעתי הוא גם לא שאל לדעתה. הגם שהמדריך שלי ועוד ועוד טענו שאני בסה"כ בסדר והסיפור שהוא מאמין מנופח הוא לא קיבל את זה או שהוא מצא סיבה מוצדקת להיות תחת השליטה שלו עלינו כדרכו עד היום הזה (התמודדות כללית של כל המשפחה איתו) בתכליס אשתי התבטאה שאבא טוען שהוא כועס על השדכן שהסתיר ממנו וכי אם היה יודע על זה הוא לא היה מאשר את השידוך אני לא זוכר אם גם היא אמרה את זה גם על עצמה שזוהי גם דעתה בכל מקרה זה גם לא רלוונטי כי היא הייתה מתביישת מהסביבה שהיא לא אכפת לה. בתכליס עבר כבר שנים של התמודדות מול אבא והמשפחה שמפחדת ממנו בתכליס אנחנו חיים בינינו זוגיות להפליא היא גילתה עולם של רגש הפכה למטפלת ומאמנת רגשית בזכותי היא הודתה לי הרבה פעמים שאם היא הייתה גרה לבד בלי המשפחה וכן אם היא הייתה יודעת מה זה אומר שהיה לי עבר עם קשיים שזה בסה"כ מגיע מנפש רגישה וגם דברים שאפשר לא רק לטפל בזה אלא גם לצמוח, היא הייתה לוקחת אותי והיא שמחה כל יום שהתחתנה איתי ב"ה. השאלה אם היה פה נקודת זמן שזה היה אצלה קידושי טעות עד שהיא הבינה שלא מדובר בבעיה כ"כ רצינית וכן מבחינתה כעת היא מרגישה מאושרת איתי וגם מבחינתי לא היה לי שמץ איזה תיק רגשי היא סוחבת בהחבא אפילו מבלי ידיעתה רק בתת מודע, אחרי שהיא נחשפה למצוקות שלי וכן כשעמדה בפני אתגרים היא גילתה שיש לה גם חרדות וכפיתיות אמנם לא משתקת אבל מציק מאוד ב"ה כהיום אנחנו הזוגיות נפלאה מאוד רק מה שמעיק לי זה העניין שאולי היה כאן נקודת זמן מסויימת שבעת הנישואין היה סוג של דעה שהיה נקרא אצלה או אצלי קידושי/מקח טעות
האם צריכים קידושין חוזרים?

תשובה:

שלום וברכה,

לא. אין צורך לעשות שוב פעם קידושין.

ראשית אני לא בטוח כלל שבסיטואציה שאתה מתאר כאן יש בכלל חשש קידושי טעות. אלא שאין צורך כלל להיכנס לשאלה זו. משום שמבואר בשו"ע (אבה"ע סי' לט סעי' ה') המקדש אישה ונמצאו בה מומין, הרי זו מקודשת מספק. וכתבו שם החלקת מחוקק והב"ש שאם הוא שתק זהמחילה על המום והוה קידושי ודאי. אפשר לדון מה הטעם שמועיל מחילה היום על קידושין שנעשו וחלו כבר אז, אבל הדין הוא ברור. ראה עוד כאן בהרחבה.

בכל אופן, כאמור, גם לא נראה לי שיש במקרה זה חשש קידושי טעות.

בהצלחה

תשובה:

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל