שאלה:
שלום הרב הגמרא בחגיגה בדף יא עמוד ב אומרת שאסור לדרוש במעשה בראשית ליחיד אלא אם היה חכם ומבין מדעתו
איך הרבה חכמים מהדורות הקודמים וחכמים היום דורשים להמון העם מה יהיה גן עדן וגיהנום וכו
הרב כותב שמעשה מרכבה זה מה יהיה אחרי המיתה
ואם אפשר מקורות למה שהרב כותב ממש יעזור
תודה
תשובה:
שלום וברכה
מעשה בראשית אינו גן עדן וגיהנום, אלא מה שיותר נוגע לסתרי תורה.
רש"י (ד"ה סתרי תורה וד"ה מעשה המרכבה ומעשה בראשית) מבאר שהכוונה לברייתות העוסקות במעשה בראשית ומעשה מרכבה. אכן, בספר "מדרשי הגניזה – בתי מדרשות" (כרך א) נזכרות ברייתות בשם "סדר רבה דבראשית דמרכבה דרבי ישמעאל כהן גדול, וכותב המהדיר שם (בהקדמה) שנראה שכוונת רש"י לברייתות אלו.
בפירוש רש"י שעל העין יעקב מובא הסבר נוסף שמעשה בראשית הוא ספר יצירה.
רבנו תם (מובא בתוספות ד"ה אין דורשין) מפרש שהכוונה ל"שם מב אותיות היוצא מבראשית ומפסוק שלאחריו". התוספות יום טוב מבאר שאין הכוונה שחז"ל אסרו ידיעת אותיותיו ומילותיו, שהרי דבר זה ידוע הוא, אלא ההקפדה היא על למידת כוח הפעולה והמעשה שעל ידי שם זה.
בעל תפארת ישראל מפרש שמעשה בראשית ומעשה מרכבה הם לימוד חכמת הקבלה, ומבאר שמעשה בראשית הוא סדר השתלשלות העולמות בזה אחר זה עד שנברא העולם הגשמי.
בפירושו למשנה כותב הרמב"ם שמעשה בראשית הוא "החכמה הטבעית וההעמקה בהתחלות המציאות", ולגבי מעשה מרכבה הוא מפרש שהוא "החכמה האלהית, שהוא הדבור בכל המציאות ובמציאות הבורא – בידיעתו ותאריו וחיוב כל הנמצאים ממנו, והמלאכים, והנפש, והשכל הדבק באדם, ומה שיהיה אחר המיתה".
שבת שלום ומבורך
הרב כתבת בסוף שהרמבם אומר מעשה מרכבה זה מה שיהיה אחרי המיתה
גן עדן וגיהנום זה לא מה שיהיה אחרי המיתה?
בדברי הרמב"ם יש לעיין, אך כאמור רוב הראשונים חלקו עליו בזה ופירשו אחרת, וגם בדעת הרמב"ם, מתוך ההקשר לתחילת המשפט אני מבין שבודאי לא מדובר בסתם ענין שכר ועונש שהוא יסוד באמונה הפשוטה שלנו, אלא בהבנת הדברים על דרך סוד כיצד זה יראה ומה יהיה במובן הרוחני והקבלי של הענין.
הרב אני מצטער על החפירה
אפשר שהרב יתן לי את הראשונים שחולקים על הרמבם?
כתבתי באריכות תקרא את התשובה למעלה.
כתבת לעניין מעשה בראשית
הם גם סוברים ככה על מעשה מרכבה?
ראה מה הבאנו מרש"י ומתפארת ישראל.
תודה רבה כבוד הרב
השאר תגובה