יהרג ואל יעבור בבא על הגויה

שאלה:

שם כתב שאין הבדל בין נידה לנשואה לארוסה נידה
שניהם בכרת
האם זה מסתדר עם האחרונים שיש יהרג ואל יעבור לבא על פנויה נידה
או שכוונת הרמ"א שאין הבדל במיוחדת לו בין פנויה לנשואה

ואגב לפי הח"ח בספר נדחי ישראל שיש יהרג ואל יעבור גם בגויה (מה מקורו?) יש למסור על כך את הנפש?

תשובה:

הרמ"א אומר נקודה מאוד פשוטה, שלענין איסור נדה שהוא בכרת אין הבדל בין נשואה לפנויה, כלומר הבא על פנויה נדה חייב כרת. זה שיש גם איסור אשת איש זה נושא נוסף.

הש"ך (יו"ד סי' קנז ס"ק יב) כתב בשם הנימוק"י (סנהדרין יח ע"א מדפי הרי"ף), שאם אנסוהו לבוא על גויה ואפילו בצינעה, חייב למסור נפשו ואל יבוא לידי כך. שהואיל ואם בא עליה בפרהסיה חייב כרת, נחשב הדבר כאחת מן העריות החמורות ואף בצינעה חייב למסור נפשו ולא יעבור. וכן דעת הרמב"ן במלחמות (סנהדרין שם), וכן נראה מדברי רבינו ירוחם (נתיב יח ח"ג).

אולם, מדברי הרמ"א (סי' טז סעי' ב) מבואר, דדין זה אינו אמור אלא בפרהסיה דאיסורו מדאורייתא, אבל בצינעה שאינו אסור בכך אלא מתקנת בית חשמונאי אינו חייב למסור נפשו, וכן הוא להדיא בחי' רבינו יונה (סנהדרין עד ע"ב), הריטב"א (פסחים כה ע"א), וס' ארחות חיים (הל' ביאות אסורות סי' ח).

וראה שו"ת נודע ביהודה (מהדו"ת אבהע"ז סי' קנ) שהאריך בביאור שיטה זו והמסתעף מינה לענין "אביזרייהו דעריות" האסורים מדרבנן אם אדם חייב למסור נפשו כדי שלא יעבור עליהם.