פורים בשנת אבל

שאלה:

שלום
אמי זכרונה לברכה נפטרה לפני כחודש וחצי. פורים היה תמיד חג חשוב ומשמח. יש לי התלבטות איך לחגוג השנה.
1. האם מותר לי לשתות? האם מותר להשתכר?
2. אני נוהג לחלק 26 משלוחי מנות כל שנה. האם עלי להמעיט בכך?
3. האם מותר לי לארח או להתארח בסעודת פורים?
4. האם אסור לי להשתתף במסיבת פורים, גם אם אין שם מוזיקה?
5. האם מותר לי להשתתף/להסתכל בתהלוכת פורים עם מוזיקה?
אשמח לפירוט.
תודה רבה
פורים שמח

תשובה:

1. המוזיקה אסורה גם בפורים.

2. לגבי סעודת פורים משותפת עם בני משפחה מורחבת, אם האבל רגיל בכך כל שנה, יכול להשתתף אף בשנת אבל, אך אם אינו רגיל בכל שנה להשתתף בסעודת פורים ציבורית זו, לא יעשה כן בשנת האבל, ולספרדים יש להקל בזה, כיון שהיא סעודת מצוה.

3. מותר לאבל להשתכר בפורים.

4. אבל חייב במשלוח מנות, אולם אין שולחים מנות לאבל, אמנם כיון שכתבו הפוסקים שלא ישלח מיני תפנוקים שגורמים לשמחה יתירה, יזהר לשלוח רק מיני מאכל וכד' [כל זה דווקא לשלוח בעצמו אבל יכול לסייע בנשיאה]. כמו כן מותר לאבל לשלוח מנות להורים או לבניו כשהינם אבלים. אין טעם להרבות במשלוחי מנות בשנה זו.

בשורות טובות.

מקורות:

2. בשו"ת ישכיל עבדי חלק ח' סימן כ' מביא מהבאר היטב ביו"ד רמו,יח בשם תשובת מהר"ם מינץ שמותר לאבל תוך י"ב חודש לסעוד בסעודת סיום מסכת, וגם מפתחי תשובה ביו"ד שצא,ה שמשמע בים של שלמה שסעודת בר מצוה דינה כסעודת סיום מסכת והסיק שאם כן ודאי שלא גריעא סעודת פורים מסעודת סיום ובר מצוה דמותר להשתתף עמהם אף שהיא אצל אחר ולדעת המחמירים דדוקא בביתו מותר יהא מותר להזמין לסעודתו אורחים ולדעת המקילין אפילו חוץ לביתו, ומכיון דקי"ל דהלכה כדברי המיקל באבל אם כן ודאי דאין לנו למחות במי שהזמינו אותו לסעודת מצוה. וכן מובא בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שאם משפחות שני אחים רגילים מדי שנה לסעוד יחדיו את סעודת פורים בשעת אבילות שלהם מותר להם לסעוד יחד כמנהגם וכן מותר לאבל להזמין אורחים שהוא רגיל להזמינם תמיד וכן יכול ללכת לאכול אפילו במקום שיש כמה אורחים וכפי שהוא רגיל ללכת תמיד (הליכות והנהגות עמ' 25).

3. בשבט הקהתי יו"ד חלק ג' סימן רצ"ב כותב להוכיח שמותר לו להשתכר כרגיל.

4. בשו"ע או"ח סי' תרצו ס"ו הביא שי"א שהאבל חייב במשלוח מנות, אלא שכתבו הפוסקים שמכל מקום לא ישלח מיני תפנוקים, כמובא במשנ"ב שם ס"ק יח, אך כל זה דווקא כשהוא שולח בעצמו או נותן לשליח ואומר לו לשלוח, אבל אם רק מסייע לשליחת המנות, אין בכך חשש. הרמ"א הוסיף שם שכמו כן אין לשלוח לאבל מנות, משום שמשלוח המנות נחשב כשאילת שלום האסורה בימי האבל, ומחמירים בכך באבל על אביו ואמו כל הי"ב חודש ובשאר קרובים כל שלשים יום. אולם נראה שכל זה דווקא במי שהוא ידיד וכד', אבל אבא או אמא שהינם אבלים, הואיל ושאילת השלום אצלם הוא מכבוד אביו ואמו, ולא משום ידידות, ולכן אין בזה איסור של שאילת שלום ואם כן הוא הדין שאין בזה איסור של משלוח מנות, וכעין זה כתבו הפוסקים שמותר לאבל לעשות סעודה עם בניו ובנותיו הנשואים ואין זה נחשב לסעודה שלא עושים בשנת האבילות, ואם כך כל שכן לגבי משלוח מנות שאין בזה בעיה.