שאלה:
שלום וברכה כבוד הרב.
נדבן תרם לבית מדרשינו ספר תורה מהודר, ואולם הוא תרם רק שני שליש, השליש השלישי גייסנו משאר מתפללי בית המדרש.
את הספר כתב סופר יר"ש שהנדבן העיקרי מכיר והוא זה שהזמין אצלו את הכתיבה והיה אתו בקשר, אך מרוב שהנדבן לא מתמצא הוא שכח לבקש מהסופר להשאיר את הפסוקים האחרונים לכתיבת האותיות..
והתוכנית הייתה שנעשה מעמד כתיבת אותיות ונכבד בו את שאר הנדיבים שלקחו חלק, לתת להם את הכבוד לכתוב כל אחד אות, וכן לכבד גדולי ישראל ורבני השכונה לכתוב אותיות.
אני מבין שהלכתית אסור למחוק כדי לכתוב מחדש, במיוחד שהספר כבר נמצא בתוך העצי חיים ומוכן לקריאה (מלבד ההדבקה של היריעות שעדיין לא נעשתה, כלומר הן כבר תפורות אך עדיין ללא הדבקה).
האם יש בכל זאת איזו עצה הלכתית שיהיה כן אפשרי לכבד אנשים בכתיבת האותיות? זה ממש ממש חשוב לנו, ויש כאן עניין של כבוד הבריות, מה אפשר אם כן לעשות?
תודה רבה מראש!
תשובה:
שלום וברכה
בס' שנות חיים סי' ג כתב שאסור למחוק אותיות בספר התורה סתם כך, משום לא תעשון כן לה' אלוקיכם, ואז שבקסת הסופר סי' יט לשכת הסופר תמה על דבריו שלכאורה איסור זה אמור רק במחיקת השם, הנה פשטות דברי הרמב"ם בהל יסודי התורה פרק ו הלכה ח היא כדבריו, וכן בס' המצוות לא תעשה סה, אמנם בשו"ת התשב"ץ ח"א סי' ב נראה שהוא רק איסור דרבנן, ושלא כמשמעות הרמב"ם ודברי הגרש"ק, אבל מכל מקום זה אסור. וכן מפורש לאיסור בט"ז סי' רעו ס"ק ז, וראה שו"ת אגרות משה או"ח ח"ב סי' לח. אמנם יש שדנו להקל בזה באופנים מסויימים כשעוד לא נתפרה היריעה לספר תורה, אבל לאחר שנתפרה יש כאן איסור נוסף לפסול את הספר תורה ובעצם להורידו מקדושתו, והאריך בענין זה בשו"ת בית אפרים יו"ד סי' סד לגבי מחיקת תיבת דכה כדי לכתוב דכא אחר שבשני האופנים כשר בדיעבד. וע"ע לב חיים להגר"ח פלאג'י ח"ב סי' לב.
ולכן נראה שאיסור גמור הוא למחוק אותיות לצורך טקס כתיבת האותיות, תראו להודיע על ך לציבור ואין סיבה שהדבר יפחית בשמחת המצוה.
שירבו שמחות.
