שאלה:
שלום כבוד הרב,
אני רוצה להתייעץ איתך על משהו אישי שחשוב לי. יש לי בן זוג, שאנחנו מכירים כבר שנים. הכרנו בכיתה ו’, ומאז ועד היום היה בינינו חיבור מאוד חזק. היינו יחד בתקופות שונות לאורך השנים מה שאני חושבת שמיוחד בנו ובגלל זה לא וויתרתי עליו אף פעם זה שאני והוא תמיד מוצאים דרך לחזור אחד לשנייה , ובכל פעם הרגשתי שהוא האדם שהכי מבין אותי ושאני באמת יכולה לסמוך עליו.
לפני כמה חודשים, ההורים שלי גילו שאני הייתי איתו כשאמרתי להם שאני במקום אחר. והם לא אוהבים כל כך את המשפחה שלו הם מאוד כעסו ודרשו שאנתק איתו קשר. בגלל זה, נאלצנו להיפרד, וזה היה מאוד קשה עבורי. למרות הכל, לא באמת הפסקנו לאהוב אחד את השנייה.
ואני לא חושבת שאני צריכה להיפרד ממישהו בגלל המשפחה שלו הריי אני יוצאת איתו ולא עם המשפחה שלו
הוא מכבד אותי וגם המשפחה שלו אוהבת אותי למרות שיש להם קשיים בן עצמם אף פעם הם לא נתנו לי להרגיש לא קשורה או רע .
לאחרונה חזרנו להיות יחד, אבל אני עדיין מרגישה שהנושא הזה לא נסגר מול ההורים שלי. אני מתלבטת אם לשלוח לאמא שלי הודעה ולהגיד לה את האמת עלינו, או שאולי זה לא הזמן הנכון. אני לא רוצה להמשיך להסתיר ממנה דברים, אבל אני גם פוחדת מהתגובה שלה ומהתוצאה של זה.
אני אשמח מאוד לשמוע את דעתך ולעשות את הדבר הנכון.
האם כדאי לי לוותר פשוט מהפחד או להילחם ולספר ? תודה רבה על זמנך ועל העזרה.
בברכה,
תשובה:
שלום וברכה
יש נקודה אחת בכל הנושא המאוד עמוק הזה, שלא כתבת עליו. אבל אסור לוותר עליו!
בורא עולם נתן לנו את התורה, וכל יהודי מחוייב לתורה וכל תכלית חייב לקיימה באהבה ובשמחה, היא משוש חיינו ותכלית קיומנו.
ועל פי התורה, אסור לקיים קשר זוגי עם גבר ללא נישואין כדת מש וישראל ושמירת טהרה. פשוט אין מצב לעשות את זה…
התורה מתירה פגישות ללא מגע למטרת בירור היתכנות נישואין, אבל לא מעבר לכך.
אני משוכנע ובטוח, שאדם שרוצה להיות מאושר ושלם ברוחו ובנשמתו, צריך לקיים את הזוגיות שלו על פי תורה.
לכן, אם אתם רוצים להתחתן [בני כמה אתם?] תתחתנו ותקימו בית יהודי כשר ויפה ומאיר. ואם לא, אז אין מקום לזוגיות כזו.
בשורות טובות ובהצלחה רבה עד מאוד.