מתנות לאביונים לחץ כאן

הנאה ממעשה שבת במקום כבוד הבריות / פורים משולש כשנמצא בשבת בפרזות

שאלה:

שלום לרבנים שתי שאלות בבקשה א- בנין עשרים קומות בשבת בבקר התקלקלה משאבת המים ולא היה מים. הדיירים לא שומרי תורה ומצות והזמינו אדם שיתקן בשבת את המשאבה אנחנו לא השתמשנו במים בשבת השאלה אם מותר להשתמש במים שבשירותים בשבת . שאלה שניה השנה פורים משולש . ירושלמי שנוסע לתל אביב ביום שישי ויישאר שם לשבת ואוכל שם סעודת פורים ומשלוחי מנות וחוזר מוצאי שבת לירושלים האם מתחייב שוב ביום ראשון סעודה ומשלוחי מנות . יישר כח

תשובה:

שלום וברכה

1. איסור דרבנן של הנאה ממעשה שבת נדחה מפני כבוד הבריות, ולכן, כיון שזו האפשרות כרגע לצאת לשירותים, מותר להשתמש.

2. בענין זה נחלקו פוסקי זמנינו, מתי הוא הזמן הקובע בשנה זו את היותו בן כרך, אם ביום שישי בבוקר או בשבת בבוקר, לדעת הגרי"ש אלישיב והגר"נ קרליץ אכן הוא בספק, ויקיים את מצוות יום א' מספק בעלמא ואפשר שהפסידן, וכן יש לו ספק לגבי זמן אמירת על הניסים, ולכן לכתחילה לא ראוי לנסוע לשבת לעיר, ואם נסע יקיים מצוות משלוח מנות וסעודת פורים ביום ראשון וביום שישי. אולם הגרש"ז אויערבך נקט בפשיטות שדינו כבן כרך וינהג כבן כרך לכל דבר וענין.

מקורות:

1. בגמרא מנחות אמרו: "רבינא הוה קא אזיל אבתריה [היה מהלך אחר] דמר בר רב אשי בשבתא דריגלא [בשבת דורשים בה בהלכות הרגל] איפסיק קרנא דחוטיה [נחתכה קרן טליתו של מר בר רב אשי, ונפסלה] ולא אמר ליה [רבינא למר בר רב אשי] ולא מידי. כד מטא לביתיה [כאשר מר בר רב אשי הגיע לביתו] אמר ליה [רבינא] מהתם איפסיק [משם, כלומר, ממקום פלוני ברשות הרבים נפסלה טליתך]. אמר ליה, אי אמרת לי מהתם שדיתיה" [אם היית אומר לי מאז היותנו באותו מקום שנחתכה הטלית ונפסלה, הייתי פושטה ומשליכה, כי מאותה שעה שנפסלה שוב אין מצוה בלבישתה והרי היא כמשאוי, ואסור לטלטלה ברשות הרבים].

ועל כך הקשו: "והא אמר מר גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה", הרי היה מותר להמשיך וללבוש את הטלית משום "כבוד הבריות" כדי לא להתבזות בפשיטתה באמצע רשות הרבים. ותירצו: "תרגומה רב בר שבא קמיה דרב כהנא בלאו דלא תסור". כלומר, כל מה שאמרו חכמים שכבוד הבריות דוחה לא תעשה שבתורה, אינו אלא במה שאסרו חכמים וסמכו על הפסוק "לא תסור", ולא באיסור תורה, כגון טלטול ברשות הרבים. בגמרא שם מובא "איכא דאמרי" שתירצו את הקושיא "הכא נמי כרמלית דרבנן היא", שלא היה מדובר באיסור תורה, אלא בטלטול ב"כרמלית" שאינו אלא מדרבנן, והותר משום כבוד הבריות.

2. ראה חוט שני פורים ושבות יצחק פורים, וראה הליכות שלמה פורים פרק כא סעי' א.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל