שאלה:
שלום רב ותודה על המענה שלכם,המקרה הוא כזה, מדובר בהורים שנפטרו זה מכבר , והותירו 2 מתבגרים ( כבני 50) בעלי נכות נפשית של 80% שאינם עצמאיים כלל, מי שאימצה אותם היא בת המשפחה אשר הקצתה להם דירה סמוכה לדירתה כך שהיא מטפלת בהם באופן מלא לכל צרכיהם, תזונה, תרופות, ביגוד וכו. השאלה היא האם יתר האחים צריכים לשאת בנטל הכספי הכרוך בהחזקתם של האחים פגועי הנפש? ואם כן מה אופן החישוב? האם החישוב הוא רק לעלות ישירה קרי הפסד הכנסה על הדירה שלא מושכרת, עלות המזון והתרופות ,חשמל,ועד הבית, ארנונה, חבילת טלווזיה וכו וכן האם ניתן לשקול כספית אלמנטים נוספים שאינם ישירים כמו זמן שמושקע ביצירת המעטפת בדומה למטפל צמוד או אולי יותר מזה לשקול את העלות הכספית בחלופה האחרת שהיא עלות אשפוז במוסד יעודי שעלותו כ15,000 שח בחודש שכן אף אחד מהאחים לא מעוניין לאמץ אותם! האם במקרה כמו זה שלמעלה נכון תחילה לגבות מהאחים פגועי הנפש את קצבת הביטוח הלאומי שלהם ולדרוש מהאחים השתתפות רק על היתרה
תשובה:
שלום וברכה
החובה של האחים לדאוג לאחיהם פגועי הנפש, היא בעצם מדין צדקה, אין חובה מעבר לכך. אלא שכיון שבצדקה יש לנו כלל של "הקרוב קרוב קודם", מוטלת חובה זו עליהם יותר משאר אנשי העיר, ובאופן עקרוני אם היינו יכולים לנהל את חיינו הציבוריים על פי תורה, במידת האפשר אם יש לאחים כסף לצדקה היכול להועיל לצורך זה, היו בית דין כופים אותם לפרנס את אחיהם. לכן, זו חובה – מדין צדקה. כיון שכך, קשה לומר כמה הסכום המדוייק, זה מאוד תלוי במצב הכלכלי של כל אחד מהאחים, אבל אין ספק שככלל זו חובה של ממש המוטלת עליהם כאחים.
לעצם הענין יש כאן נקודה שלא יכולה להתברר בצורה כזו של חובה ובית דין וכו', דבר כזה מעכיר את מצב הרוח ובעייתי מאוד.
האחות שלקחה על עצמה את הטיפול וכו' שכרה הרבה מאוד, אבל היא לא יכולה לעשות דברים בלא שיתוף בני המשפחה ולדרוש מהם שיממנו את פעילותה. הדרך הנכונה היא להתאסף כל בני המשפחה ולדון במצב, כאשר באוירה טובה מסבירים שלא ניתן לזרוק את אחים לרחוב, זו הצוואה של ההורים, וזו מחוייבות אנושית פשוטה של כולנו כבני אדם! להסביר את העלויות, ולשאול מה אנשים מציעים. ככל שזה יעשה בלא פטרונות ובלא הטפות מוסר, אלא מתוך שיתוף ואהבת אמת, כך יפתח ליבם של אנשים לתת יותר, והדבר רק יאחד את המשפחה ולא יפלג.
אין ספק שקיצבת הנכות של האחים הפגועים אמורה לשמש אותם לחייהם, לא ניתן לדרוש ממישהו לממן אותם ולחסוך בצד את קיצבת הנכות. אלא שאם בני המשפחה יכולים לעשות כך, זה יהיה דבר חשוב ונכון מאוד, משום שיבוא יום וכולם יזקינו והאחים הפגועים הללו יזדקקו לכסף! אם זה סיעוד או טיפולי זקנה כאלו ואחרים, וחשוב שיהיה להם משהו בצד, אבל זה כמובן תלוי ברצון הטוב וביכולת של בני המשפחה.
בשורות טובות ותזכו למצוות!
אין לתאר את שכרה של האחות הנפלאה הזו! מיותר להכביר מילים… זה החסד הגדול ביותר נשיתן לעשות, ואני בטוח שבורא עולם לא יקפח שכרה.
