שאלה:
לקחתי דגים מבושלים מהפלטה ושמתי אותם בצלחת פלסטיק שיש בה אוכל לא מבושל בכלל
האם יש פה איסור מבשל דאורייתא או דרבנן או אין איסור בכלל
תשובה:
אם הדג הוא חם, אף שהוא בכלי שני, חששו פוסקים רבים שדבר גוש מבשל תמיד ככלי ראשון, ובני אשכנז החמירו בזה ביותר, לבני ספרד דינו ככלי שני שאף הוא מבשל בדבר שהוא קלי הבישול. אין כאן בדרך כלל חשש בישול דאורייתא, זה דבר שאין מתכוין ושלא כדרך בישול [לפעמים גם פסיק רישא דלא ניחא ליה], אבל חשש דרבנן יש כאן וצריך לשים לב.
מקורות:
בדיני בישול בשבת או בהלכות איסור והיתר – בשר בחלב יש לנו כידוע הבדלים שונים באופן המגע שבין האוכל שאינו מבושל לגורם החימום, או בין המאכל האסור והמותר. כלי ראשון מבשל, כלי שני – כלומר שהמים החמים למשל הורקו כבר לכלי שני שאינו זה שהיה על האש, אינו מבשל אלא דברים שהם קלי הבישול, אמנם לענין איסור והיתר יש דעה שאף שאינו מבשל ממש מכל מקום הוא מבליע ומפליט, כלי שלישי אינו מבשל. הסיבה לכך שכלי שני אינו מבשל, היא משום שהדפנות של הכלי מצננות את המאכל שהורק אליו וכבר אין בו כח של חום לבשל, למרות שהוא עדיין בחום שהיד סולדת בו. הוא מצטנן והולך.
דבר גוש, צובר בתוכו את החום והרבה פחות מושפע מהדפנות, מים נוגעים היטב בדפנות הכלי ואין בהם משהו שאוצר את החום בתוכם, תפוח אדמה לוהט, גם אם נעביר אותו כמה כלים, כשנחתוך אותו נראה שהוא חם מאוד.
ולכן נחלקו הפוסקים אם דבר גוש מבשל גם בכלי שני. בני אשכנז נהגו להחמיר בכך לכתחילה, כדעת מהרש"ל חולין פרק גיד הנשה סי' מד והאיסור והיתר כלל לו, והט"ז בסימן צד ס"ק יד והש"ך שם ס"ק ל, ומגן אברהם שיח לה ועוד, ואילו הרמ"א בדרכי משה סימן קה דחה דברי מהרש"ל וכ"כ בכרתי ופלתי שם ס"ק ו, ובפני יהושע יו"ד ח"ב סי' כג, ועוד אחרונים, והספרדים נהגו בזה כדעת הרמ"א שלא להחמיר בגוש בכלי שני יותר מבדבר לח.
