שאלה:
לכבוד הרה"ג שליט"א
לענין ההלכה המבואר בשו"ע ס' רסג ס' יב דאם רוב הקהל קבלו עליהם שבת, המיעוט נמשכים אחריהם על כרחם, ומבואר באחרונים דמ"מ אם יש כמה בתכ"נ אין א' נגרר אחרי הרוב וכמ"כ היחיד יכול להחליט שמקבל כמו הבהכ"נ המאוחר, רצינו לדעת מה נחשב לעיר א' לענין זה האם הוא דוקא אותו יישוב שמצוי שבקלות הולכים מבהכ"נ א' לשני א"ד גם אם הוא רחוק כמו משכונה לשכונה כל שבמציאות אפשר ללכת מא' לשני אפ' שזה רחוק אכתי נחשב למקום א'.
תשובה:
שלום וברכה
הרעיון הוא הקהילתיות, כלומר, שבית הכנסת הזה היחיד אכן מחבר את כל אנשי המקום ולכן מנהגיו קובעים לגביהם.
ברגע שאנשים המקום מחולקים לכמה בתי כנסיות, לא משנה מה המרחק בין הבתים לבית הכנסת, אלא שבפועל אנשים לא משוייכים לבית כנסת אחד, הם לא נגררים אחרי מנהגיו.
השאלה היא באופן ששתי הבהכ"נ הנמצאים בשכונה א' (בחו"ל) הם מקבלים שבת מוקדם (מתחילים מנחה כ40 דקות לפני השקיעה), ומאידך בשכונה שנמצאת כמו בשעה הליכה מתחילין יותר מאוחר סמוך לשקיעה, ולכן השאלה היא אם הנשים בביתם יכולות להדליק נ"ש סמוך לשיקעה על סמך אותו בית הכנסת שנמצא בשכונה אחרת
לדעתי לא.
גם בעיר עם הרבה בתי כנסת הרי כל אחד יש לו את הקהילה שלו ואת הבית כנסת אליו הוא הולך ובו הוא מתפלל. למה שיהיה רלוונטי כלפיו שישנם עוד מקומות אחרים שרגלו מעולם לא דרכה שם
משום שבזמנינו ההשתייכות לבית כנסת מסויים אינה כל כך מוחלטת, זה יותר מטעמי נוחות וקירבה, זו לא השתייכות של ממש למנהגים וכללי הלכה, ומצוי שהולך גם לפעמים למקום אחר.
השאר תגובה