סייעתא דשמיא לפי גודל ההשתדלות – היתכן?

שאלה:

1
כשחשבתי על כח התפילה תמהתי הרי כל כך הרבה מתפללים על כריתת אויבינו ועדיין… ואז חשבתי שיש לחלק שגזירת האויב על עם ישראל הנצחית היא חלק מהנהגת הייחוד שגם תפילה לא תשנה… מה שאין כן תפילה על צורך של אדם יחיד שלי למה שאתייאש.
פשוט העובדה שאני מתפלל כה רבות גם על הכלל הסובל גרמה לי לחודש שמהיכי תיתי שאין הרבה דברים של הנהגת הייחוד שעליהם תפילה לא קשורה

2
ספר העיקרים כותב שאם השם ישמור עיר לאו שקד שומר כלומר כפי שאם לא ישמור עיר לא יעזור השומר כשהשם כן שומר זה שמה שהאדם עשה חשוב הוא והאדם לא סתם שקד
האם כוונתו דווקא על הדברים שהשמירה של האדם אמורה להוועיל בדרך הטבע שמירה מגניבה לדוגמה או שלאו שקד שומר שהאדם עשה את מה שיכל ומכאן ואילך השמירה של השם היא גם על דבר שהשמירה הפשוטה של האדם לא הייתה מועילה , אלא שהוא עשה את המקסימום שלו

תשובה:

שלום וברכה

1. בדברים מסויימים זה ודאי כך, אבל לעולם לא נדע מה נובע מהנהגת הייחוד ומה מהנהגת המשפט ולכן מוטל עלינו להתפלל תמיד.

2. חידושו של ס' העיקרים, הוא שהקב"ה הטביע בהנהגתו את הנושא הטבעי, ובכלל זה, שעזרתו וסיועו והצלתו תמיד יבואו יחד עם ההשתדלות, ומי שיתעצל מלהשתדל גם לא יזכה לסייעתא דשמיא. [אינני נכנס כאן לשאלה כמה חובה להשתדל, ועל החילוק בהשתדלות לפי גודל האמונה, אלא בעצם היסוד שמי שמתעצל מלהשתדל, הנושא אצלו אינו אמונה אלא עצלות, לא יזכה לסייעתא דשמיא].

מקורות:

ספר העיקרים מאמר ד פרק ו:

ויתבאר מכל זה שהחריצות טוב בכל דבר ובעבור זה היה שלמה משבח החריצות ואומר ויד חרוצים תעשיר (משלי י' ד'), ומגנה העצלה להעיר האדם שישתדל להשיג מבוקשו בכל מאמצי כחו, וכן אמרו רבותינו ז"ל למען יברכך ה' אלהיך (דברים י"ד כ"ט), יכול יושב ובטל, תלמוד לומר בכל מעשה ידך אשר תעשה, הנה בארו שברכת השם יתברך תגיע ותבא עם ההשתדלות, וכן אמר המשורר אם ה' לא ישמר עיר שוא שקד שומר (תהלים קכ"ז א'), אבל אם ה' ישמור עיר יפה שקד שומר, שעם השמירה וההשתדלות האנושי יגיע העזר האלהי ולא בזולתו, ובעבור זה ראוי שישתדל האדם בחזקת היד בכל הדברים שאפשר שיושגו בהשתדלות האדם, אחר שנדע שההשתדלות מועיל בכל דבר ובכל הפעולות על דרך שבארנו.